et c'est domage
ממש נהניתי שם
ולא רציתי לחזור.
אבל כל הדברים הטובים נגמרים [האמת שלא כולם..]
די התגעגעתי אליכם, אבל בכלל לא לארץ.
היה כ"כ כיף בפריז , נזכרתי בהכל.
ביקרתי בבית הישן שלי [גם נכנסנו אליו] והכל השתנה.. הגינה שהייתה ליד הבית נהייתה הרבה יותר יפה..P:
ראיתי את הבעצפר הישראלי [שבינתיים נסגר ונהיה מקום בילויים של אנשים שחורים].
נסענו במטרו!!!!
והמשכתי לעשות את השרשרת-כרטיסי מטרו שלי..
המ..
הייתי בכל המקומות המוכרים בפריז..
champs-elysee
sacre coeur
eiffel
במוזיאון הלובר
טיילנו על הקיי...וחוץ מזה אתם לא מכירים .
היינו בכל החנויות שאנחנו אוהבים [אוהבות].
גרנו בדירה שכורה ברובע השמונה-עשר , היא הייתה קצת קטנה, אבל ממש חמודה.
הבעלים של הדירה הוא מישהו יהודי-ישראלי , שקוראים לו יונתן גור והוא ממש חביב [הוא הבן של בתיה גור, מי שמכיר, סופרת די מפורסמת] , ונשוי לצרפתיה אחת.
כל יום קמנו מוקדם
וחזרנו הביתה אחרי 12 שעות לפחות.
חרשנו את כל פריז , היינו גם במוזיאון הטבע [ אני הכרחתי את ההורים שלי , ואחותי ממש סבלה].
אבל בסוף זה היה סתם יום גשום שבוזבז , כי היו שם רק פוחלצים וזה די הגעיל אותי שכל החיות שאני רואה הן מתות.
אחותי כתבה מן יומן שמסכם את כל מה שעשינו שם, והוא ממש מבדר, אבל אתכם זה לא יצחיק , כי זה קטעים משפחתיים כאלו.
כל הזמן מישהו מאיתנו היה במצב כפית..
בחיים שלי , לא ראיתי את אבא שלי במצב כפית. זה כ"כ מבדר , אבל זה יכול להפחיד אנשים תמימים שעוברים ברחוב.
המ..היו מלא אימואים ברחוב. ומלא גותים , וזה היה נורא נחמד להסתכל עליהם.......
הלוואי שהיה לי אימו דובר צרפתית!
צריך לעשות חנות שמוכרים בה כאלו , ואז כל יום אני אקנה אחד [:
הייתי גם ביורודיסני. אני ממש אוהבת את יורודיסני. נורא נורא. וגם ג'אקי היה איתנו [ צן יודעת מי זה P: ]
ו..המ..
נראלי שזה מספיק ארוך..
את החלק הבא אתם לא חייבים לקראו, זה בשביל צן , כי היא ביקשה עוד קטעים מצחיקים עם המשפחה שלי.
המ..אוקי..
יום אחד ישבנו בפיצה פינו ואכלנו ארוחת ערב [ נורא יקרה , יש לציין].
באותו ערב אני הייתי במצב כפית.
אחותי ראתה אותי צוחקת מכל דבר והחליטה לרדת עלי .[לידור זאת אחותי]
לידור : הדר , אני חושבת שלא כדאי לך לאכול עגבניות יותר.
אני: למה? [אני מדברת תוך כדי צחוק , כל הזמן שאכלנו ]
לידור: כי את אוכלת יותר מדי מהן , ואז עולה לך חומצה למוח ועוטפת אותו במעטה דק , אך בלתי חדיר של טמטום. ואז המוח שלך פשוט נהיה מלא רק בטמטום. בלי שום דבר חוץ מזה.
אני : *מתפקעת מצחוק*
לידור: תראו , היא מריירת! איכס , הדר!
אני : *נופלת על הרצפה תוך כדי צחוק *
*אחרי כמה דקות נרגעת קצת וקמה ומתיישבת*
אני : וכל..זה..בגלל..העגבניות? *לא יכולה להפסיק לצחוק וכבר כואבת לי הבטן*
לידור : *יורקת את השתייה שלה ומתחילה לצחוק גם*
אבא : מה מצחיק אתכן? [ הוא חזר מהשירותים]
כל לילה אח שלי הפריע לי בלילה.
לא ישנו באותה מיטה אבל הייתה רק שמיכה אחת אז היינו צריכים להצמיד את המזרנים כדי לישון בצורה נורמלית.
הוא כל הזמן לפני השינה לקח לי את הכרית והתחבא מתחת לשמיכה [ כאילו שאני לא יודעת שהוא שם].
אז הייתי צריכה לקחת את זה ממנו בדגדוגים. הוא תמיד נכנע לדגדוגים שלי.
היה לילה אחד, [כמו רוב הלילות] שאח שלי גנב לי את השמיכה ובאמצע הלילה התעוררתי וראיתי שאין לי שמיכה בכלל.
אז משכתי רבע שמיכה אלי, והוא התעורר מזה .
אז הוא התחיל למשוך את השמיכה בחזרה אליו אז אמרתי לו : יש לך שלושת -רבע מהשמיכה! גמאני רוצה קצת! תפסיק למשוך טיפש!
אז הוא התעצבן ומשך יותר.
משכתי בחזרה אבל בסוף היד שלי התעייפה מאוד אז פשוט קמתי ונתתי לו סטירה.
הוא היה נורא המום , ולא הבין מאיפה זה בא , אז הוא פשוט שתק , ולא זז , ובאותו זמן משכתי אלי את כל השמיכה.
אני חושבת שמאז הוא למד לקח...
היה איזה יום אחד שישבנו באוטו , והדלקנו רדיו.
אחרי כמה דקות הווליום עולה נורא.
אני אומרת : אבא תנמיך את זה!
אבא: זה לא אני.
אני : אז אמא!
אמא : לא נגעתי בכלום!
מה מסתבר? הרדיו מגביע את עצמו כל כמה דקות!
*אמא מנמיכה*
אחרי עוד כמה דקות הרדיו הגביהה את עצמו שוב!!!!!
והוא מגיע לווליום הכי גבוה וזה מעצבן!
לידור : יש רוח בתוך הרדיו הזה! תכבו אותו.
*אבא מכבה אותו*
אחרי כמה זמן הוא נדלק על ומנגן את הדיסק שהיה בתוכו
אבא: טוב , אני התייאשתי. פשוט תתעלמו ממנו. הוא רוצה רק צומי.
היה עוד יום שהיינו באוטו [דרך אגב , מישהו מאוד נחמד השאיל לנו את האוטו שלו]
ועצרנו איפשהו ורצינו לרדת מהאוטו כדי לעשות טיול קצר בחוץ , אבל ירד גשם, אז חיכינו באוטו כמה דקות.
היה לנו משעמם , ואני הייתי במצב כפית [כמעט כמו תמיד] אז הצעתי לשחק טלפון שבור.
אבא שלי התחיל ואמר "משחה לתחת"
אחרי כמה סבבים כבר כולנו נהיינו במצב כפית...
זה היה פשוט כ"כ מצחיק!!!!!
אחרי כמה זמן הדלקנו את המנוע כדי להפעיל את המזגן כי היה קר , ואז הרדיו הדליק את עצמו והגביהה את עצמו , אז צחקנו עוד יותר.
זה היה פשוט קורע. אם הייתם שם הייתי מתפוצצים מצחוק. זה היה פשוט מצב כפית אינסופי של חמישה אנשים מטורפים שסגורים באוטו אחד.
כשיצאנו אחותי אמרה שצחקנו בגלל שנגמר לנו האוויר ולא הגיע מספיק חמצן למוח...
חעחע
המ..הלכנו לבקר את הקרובי משפחה שלנו , וניצלנו אותם בכך שאכלנו אצלם ארוחת שבת [ היינו עצלנים מדי בשביל להכין] ויום אחד , כשהיינו אצלם אחד מהם שם לי סרט, ולא ידעתי מה זה , אז התחלתי לראות,
ואחרי כמה זמן קלטתי שזה טיטניק...חעחע..בחיים שלי לא ראיתי סרט כ"כ קיטשי ומפגר..
בלילה אחד אבא שלי הסיע אותנו בכל פריז..
והיא כ"כ יפה בלילה..
זהו..גמרתי..מקווה שנשארתם עד הסוף
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
