לפני שאני אחתיל הפוסט הזה הוא בשבילי ככה שאין להתייחס לכל דבר ולהוציא אותו מפרופרציות.
אז ככה,בראשון הלכנו לבגין וזה כל התעודות בלאגנים,עברנו גם את זה ובשני היה סיור למוזיאון הפלמ''ח שגם היה ממש כיף
והנה חופש פסח האמת שאני פותחת את החופש לא טוב בכלל ורק עם מחשבות שליליות
ובכלל כל החודשיים ומשהו האלה אני רק בנידנודים ואני רק בחוסר ודעות ואני רק במחשבות כל הזמן והאמת שזה ניהיה קצת בלתי נסבל
אם כמה שהכל יפה וטוב מבחוץ אז אני לא יודעת..לא הכל כזה בסדר.
נמאס לי כבר להגיד ולהגיד ונמאס לי שעד משהו שחשבתי שהוא יבוא פשוט לא בא,למה? כי אתה פחדן.
ונמאס לי גם ממך שאתה מחזיק אותי כאילו אני בובה ונמאס לי מהיחס שלך ונמאס לי פשוט די מהכל בך והלוואי לא הייתי נכנסת לזה בכלל
ופשוט אין לי כוח כל הזמן למחשבות האלה אין לי כוח למעשים אין לי כוח למאמצים.
אני בטוחה שהחופש הזה יעשה לי טוב-מהלימודים,מהחוסר שינה וממך.
אני רוצה לנצל את החופש הזה,עד הסוף.
האמת שאני די בטוחה שתוך כמה ימים או אחרי החופש אני אתחרט על כל מילה שכתבתי פה
כי הרי כל המצב יתהפך שוב.
והפעם אני לא אגיד שהכל יהיה בסדר כי במשפט הזה כבר הפסקתי להאמין מזמן.
וואו העיקר הבטחתי לעצמי לא להגיע למצב כזה.
נו תמיד לומדים מטעיות.
וזה כי אני יודעת שהבלונד שלך הלך לעולמו
ועכשיו לא ניהיה ה-בלונדינים המפגרים
ושאני משום מה נדלקתי על התמונה הזאת
אה וגם להגיד לך שאני חולה עלייך ♥
עריכה: נראה לי שאם זה מה שאני רוצה,אז אני יכולה להצליח בזה.
הבעיה היא שאין לי נתונים או כלים או ניסיון בשיט.
אני כל כך מסוקרנת מכל העיניין הזה,אני רוצה את זה.
ואני חייבת מישהו שידרבן אותי או יתן לי ביטחון
הבעיה היא שגם את זה כבר אין לי...
פאק,התייאשתי.