אין לי כוח בשיט לכלום, ומזל שגמרתי אתמול בערב עם העבודה שיש לי להגיש עד מחר, ואי אפשר להגיד שלא השקעתי. אחרת לא הייתי יוצאת מהבית.

נמאס לי לתרץ ולשקר לכל מי שאפשר כשאני יוצאת מהבית. זה כבר משהו טבעי אצלי, כי לא באמת יש לי סיבה לשקר. כנראה שיש משהו בשקרים שמאתגר אותי, שמדליק אותי. לדעת שאני לא לגמרי נורמטיבית או "ילדה טובה". הצרה היא שאני שקרנית מחורבנת.

כמה פעמים כבר שיקרתי לאמא על מקום הימצאי והיא "במקרה" פגשה את האליבי שלי שכמובן לא ידעה שהיא נוצלה למטרת סיפור כיסוי...

אוקצור. הפעם הסתבכתי ביג טיים אבל היה לי כיף. מתיש אבל כיף.

~מתיש~

אבל

~כיף~

[לילה טוב גם לכם]