ידיד הOCD שלי שנכשל כאמור בדיני עונשין, קורא לאחר אזהרה שלי את פסקי הדין לשיעור של מחר. הוא ממורמר כבר מיום חמישי ועוד יותר ממורמר שיש המון לקרוא למחר. מדי פעם הוא מבליח בהערות לוחמניות על הקריעה שבלימודים ושהנשיא לשעבר השו' אהוד ברק לא פחות ולא יותר מ"מזיין את השכל" עם כל מני דברים במקום להגיד אותם חד וחלק.... כי כשקוראים את פסקי הדין שלו יודעים שאפשר לשכוח מסופי שבוע פרועים, ולהתמסר לקריאת מסות אינסופיות ומקוממות לפעמים גם בתוכנן ולא רק באורכן.

הוא: "אחריות מושגית ואחריות עקרונית קונרקטית, זיוני שכל של ברק. מוציא יש מאין שטויות"

~אני מסבירה לו שעבירת הרשלנות לקוחה ברובה מדיני הנזיקין ושזה לא יש מאין, וראינו שגם בעבירות לשון הרע לא חסר המיש-מש של עוולה נזיקית עם עבירה פלילית. ובתרגום: בלה בלה בלה, בלה בלה בלה.~

הוא: "לא הבנתי עדיין דבר אחד בפס"ד של הכלבים. לא הבנתי איך הגיע בסוף לדחיית הערעור דרך ההליכה סחור סחור" (זה בכלל לא פס"ד של ברק אלא הובאה שם ציטטה שלו שהייתה עיקר הדגש בפסק הדין)

ההסבר שלי: "אתה מחזיק מפלצת, תקשור אותה. זה שהיא לא נושכת לא אומר ש-75 קילו של בהמה שקופצת על ילד או על איזו גרציה לא תפיל אותם"

out of the blue הידיד שולף את הטון המחתרתי ובועט: "זה לא יאמן איך עושים זאת. יושבים במגדל שן, משכורת יפה ומתפלספים לנו על חשבון העם המסכן"

התגובה שלי, כשאני מתגלגלת מצחוק על הרצפה הקרירה: "‫אתה ממש מחתרתי היום, רובין הוד... רוצה את הטייטס הירוקים שלי?‬"

אח"כ הוא מברר איתי מה היה צריך לקרוא לדיני חוקה, ומתמרמר שוב: "רולס רודף אחרי גם בחוקה!"

אני: "כן... פותח לך את התחת גם פה ‬‫תגיד 'אההההה'"

מתחשק לו פתאום למות, חשב שהתפטר מרולס במבוא לתורת המוסר ומדע המדינה.

אני דואגת: "‫אל תהיה אובדני כפרוש, למכללה הזו יש 9 קומות, לא בריא לי בהחלט לדאוג לשלומך...‬‫חוץ מזה שהמדרכה לא ממש נקיה אז זו לא דרך טובה למות"

ועל מנת שהדיכאון שלו יחלוף ומהר, עודדתי אותו: "אין שום כאב בעולם שאלכוהול לא יכול להפיג... גם כאב ראש של הנגאובר אפשר להעיף עם עוד קצת אלכוהול".

זה המשיך אבל נהיה עוד קצת צולע עם חיקויים של אסי כהן שמחקה את גיא זוהר. מבולבלים? גם אנחנו.

*** 18.2.08 רשמים מסמסטר ב' של כיתה א'.

יש לי מרצה חדש מדרונ אמררריקה, ובאופן אספסיפי מארחנטינה, קוראין לו פבלו, הוא נדבר על משפט משווה, באופן אספסיפי על משפט קונטיננטלי ומשפט מקובל. זה כמובן מאוד אספירלי, כיוון שתחומי המשפט המשווה שזורינ זה בזה ובשביל כך יש לנו אסמסטר שלנ שבו אנו לומדין היטב. בקול רם ובמבטא אספניולי זה נשמע יותר מצחיק.

דיני חוקה עדיין יוצאים לי מהחורים. רק התחזקה בי הדעה שבשעתיים וחצי שאני מתבזבזת בשיעור, בניסיון להתגבר על הקול המעצבן של המרצה, ועל הצחוקים שהידיד עם הOCD מריץ עם החברה המשותפת. כמובן שכדי להתגבר על שני הדפ"רים שיושבים לידי אני צריכה להשתמש בטכניקות המוכרות להם, קרי, הדאחקות, ככה אני מצחיקה אותם במידה שמספיקה ל-5 דקות של צחוק רצוף ומקבלת שקט תעשייתי קצר בשביל להתרכז בילד בר-המצווה שמרצה לי על דיני חוקה.

סוף סוף יש מעליות נורמליות, כאלה של בית חולים, שמדברות אליך בקול בס עמוק, ומודיעות לך באיזו קומה אתה נמצא.

לפני דיני עונשין העברתי הרצאה קצרה על פסקי הדין שהיה עלינו לקרוא להיום, לכמה כאלה שלא קראו או הבינו. אחד מהם היה פסק הדין עם הכלבים, שאזכרתי בתחילת הפוסט הזה. כשהתחיל השיעור אחת הבנות שאלה אותי אם המרצה מדבר עכשיו על הכלבים שלי...

עניתי לה, "על אילו כלבים את מדברת? הם כולם במלונה!!"

בינינו, המרצה באמת שלא הגיע היום לפסק הדין הזה... אנשים עדיין נתקעו והתבלבלו סביב עבירות המחדל, וערבבו אותן עם רשלנות - מה לזה ולזה, מחדל זה חלק מהיסוד העובדתי והרשלנות - מהיסוד הנפשי. טוב נו, ההבדל בין 55 ל-91 :-)

היו צחוקים... למרות שבתורת המשפט  המרצה הפסיק לדבר על פורנוגרפיה :( אך אל דאגה! הנושא לא נזנח בדיני חוקה. בדקות הקשב הבודדות שנשארו לי, קלטתי דוגמא לגבי פורנוגרפיה שנוספה לה דוגמא אחרת על הומוסקסואליות! הידד.