*לא אני כתבתי.
"ללכת עם כולם, ללכת עם הזרם. ללכת בלי לחשוב.
ללכת עם מה שהיא אומרת, ללכת עם מה שהיא עושה,
ללכת עם מה שהיא חושבת עלי.
ללכת אחריה, ללכת מאחוריה, ללכת לצידה, לחפש
את היד שלה. את השערות האדמוניות שלה בתוך ההמון.
את העיניים הירוקות שלה בתוך ים המבטים הריקים.
שעוברים לידי, מחפשים משמעות בקרבתי, לא מוצאים,
ממשיכים הלאה.
להשתלב להיות אחד מכולם, אבל אחד שיש לו ייחוד.
איך מוצאים את האיזון? איך הופכים לאבן צבעונית בתוך
פסיפס אפור בלי לפגום במראהו האחיד? אני רוצה להיות
שונה, אבל לא משונה. רוצה להיות מיוחד, אבל לא דחוי.
רוצה להיות קצת מוזר, אבל לעולם לא זר.
והיא ממשיכה לחפש את ידי. להצמד אלי. במין חשש
כזה, תלות, פחד שאברח לה. זה לא בגללי או בגללה. זה
בגלל ההמון שסוגר עלינו כמו מלתעות של תנין, רק מחכה
שנהיה רחוקים לרגע אחד לפני שיתנפל עלינו ברעב. אותה
הוא ימשוך לצד אחד ואותי לצד אחר. די במקרה אחד
בודד, בטעות אחת, במכשול זעיר, כדי שנאבד את האמון
זה בזה; די בסכסכן אחד או שניים כדי להפחיד אותנו
לערער את ביטחוננו בקשר הזה. יש כל כך הרבה דרכים
לפגוע, וכל כך מעט כדי לתקן.
למה אני פוחד? כבר הייתי בסרט הזה כל כך הרבה
פעמים. אני כבר שחקן מקצועי.
אסור לי לפחד. כי אם אני אפחד הכל יתמוטט.
אסור לי לפחד, כי אז היא לא תשאר איתי יותר."

דברים מתפוררים לי בין הידיים.
תקופה קשה.
לימודים|מורים|חברים|הוא 3>|אימונים|משפחה|ריבים.
פאק נמאס לי...
אני רוצה רק לרקוד.
רק לצאת ולהתאמן ולרקוד ולהוציא הכל.

היום יומולדת לאילן (:
מזלטוב גמד (:
המוןהמון אושר עושר בריאות והצלחה בהכללללל...
אני חולהחולהחולהחולהחולה עלייך D:


יומשישי היה יומולדת למישי שלי (4) 3333333333333333>

ולגילת (13)

אז בערב ארגנו לה מסיבת הפתעה (:
ומסכנה הילדה כמעט חטפה התקף לב כשהיא פתחה ת'דלת של הבית. XD
כל הבנים הבריזו לנו..=/
חוץ מדוידוב צורי ואלעד שהחליטו בטוב ליבם להגיע...
לא נורא בכל זאת היה פאנן (:

עוד שמונה ימים אני טסה (:

רונע (:
