12/2007
 ועאעאעאעאה. יש לי פרו.
יוני לוך.
להתרסק אל תוך הקיר, לא כל כך בא לי, למרות שזה נראה לי הפתרון הכי מהיר, לא שיצא לי לבדוק הקיר היה רחוק, אבל בתור פתרון למוצא אחרון זה נשמע לי אופטימלי לפחות הרעיון.
מה אחר כך נעשה לא התאפסתי למרות שדי חיפשתי ספר בנושא, לא שתפסתי פתאום פחד גיהנום, אבל בתור המסכן שהוא להיות שם, כן, זה נשמע לי, די נורמאלי, לפחות להתעניין.
להשאיר מכתב קטן לא התעקשתי, למרות שכן קישקשתי משהו לא מובן , לא שביקשתי נורא להסביר מה קרה, אבל כיוון שהיום אני עוזב את המקום, זה נשמע לי, מינימאלי לפחות לומר שלום.
לפחות לומר,שלא איכפת לי כבר, מאנשים מתרגשים מכל דבר.
להתרסק אל תוך הקיר, לא כל כך בא לי, למרות שזה יצא לי, דווקא יום סביר, לא שחבל לי פתאום ללכת עוד היום, אבל בתור הלחוץ שמחכה לפיצוץ זה נשמע לי אידיאלי לפחות נעים בחוץ.
פיי שכחתי מה רציתי לרשום..
טוב נו, נרשום על היום :)
אז הלכנו לתל נוף.. שזה בסיס צבאי של חייל האוויר..
והיה מאגניב..
ראינו המראות וכאלה..
אבל השהות שלי שם בסימן שאלה גדול מאוד..
זה דיי קובע לך תחיים בהחלטה של שניה, ואני לא בטוחה שאני מוכנה לזה.
אבל דיברתי עם אבי..
ונראה לי שהכל יהיה בסדר :]
(כפרע על הדובון אכפת לי הזה XD )
אז תהחלטות לגביי חיי נשאיר לעוד שנה..
ונתעסק בבעיות של יום.
הבנתי, שאני פשוט צריכה לעשות מה שטוב לי.
אז מהיום, אני יעשה מה שטוב לי :]
(איתו, ובלעדיו. זה גם ככה לא משנה, נראה לי שירד.)
(באותו זמן, דווקא אז, נעלמת לי.)
יום אחד,
אני אקום בבוקר,
אפתח תעיתון,
ואראה ש11 ילדים מופרעים ומעצבנים מתו!
אבל, היום הזה לצערי, הוא רק בגדר חלום (האהא! עכשי אני יכולה!, נו טוב, כולכם יכולים.).
אההה בוודאיייייייייי#~$#@$~#$~
איך שכחתי!~?@?~!?
עשינו לבוס מסיבת הפתעה, ותקענו לו עוגה בפרצוףף XDDD
זה היה כיף. מוחע.

(אבל דיי!, אני מנסה לשנות )
|