"המלאכים בוכים בלילה, לא נשמע קולם..."

מפחיד אותי,

לקחת הכל, לעזוב לחודש,

לעזוב כל מה שמסביבי,

לימודים, חברים, משפחה...

רק חודש...

נכון, הוא יעבור מהר.

אבל זה מפחיד,

מפחיד אותי שדברים ישתנו,

אם אצלי או אצל אנשים אחרים.

מפחיד אותי שכל העקרונות שלי ישתנו

בגלל הצורת מחייה שם...

מפחיד אותי שישכחו ממני...

שלא ירגישו בחסרוני.

מפחיד אותי לחזור...

מפחיד אותי לדעת שבזמן שאני שם.

הכל פה זז... הכל פה ממשיך להתקיים,

ואני לא יודעת מכלום...

מפחיד אותי שיקרו דברים,

מפחידה אותי הפרידה.

כמה שזה קצת זמן.. וכמה שאני מגזימה,

זה לא קל, לא קל לעזוב כל מה שיש לך וללכת לחודש.

בלי להתחשב, בלי לשקול, פשווט.. לעזוב.

אני מפחדת לחזור שונה, בעקבות המראות שיש שם, האווירה.

אני מפחדת שהכל יראה לי פה לחוץ יחסית לשם ויהיה לי קשה לחזור..

אני מפחדת שמשהו שם ישנה אותי, ואני אחזור, ולא אמצע את עצמי.

אני מפחדת לחזור לעומס, אחרי כל החופש והרוגע הזה.

אני מפחדת שזה לא יהיה כמו שאני רוצה,

כמו שאני מצפה.

אני מפחדת לחזור ולראות הכל אחרת,

מפחיד אותי לדעת שדברים ישתנו,

שדברים יעלמו,

שהגעגועים יעלמו,

טוב לי כאן,

מפחיד אותי, חודש..

תכלס, זה כלום... אבל...

לפחות אני אהנה,

אני כ'כ אתגעגע.. לכולם(:

תנצלו כל רגע, ותזכרו לספר לי הכל...

מי שרוצה, ואפילו זה רצוי.. יכול לשלוח לי מיילים.. ולספר מה קורה פה...

[email protected]

 מקווה לשמוע...

אז... זהו?

זה פה, מעבר לכתף.

מפחיד...