בכל מיני פורומים תהו היום אזרחים מהצפון מה הם אמורים לעשות בזמן הפסקת האש; אחת מנהריה תהתה האם עכשיו אפשר לחזור ולקטר על הממשלה. זאת תהייה שכנראה מייצגת נאמנה את שמונים וחמשת האחוזים מאזרחי מדינת ישראל (לפי מדגם ארצי שסקרה המחלקה לאסטרטגיה ומחקר ברשות השנייה) שסבורים שהתקשורת צריכה לדווח על ההתרחשות המלחמתית בצורה פטריוטית ואוהדת לישראל (כלומר להסכים שמה שקרה בכפר כנא היה טעות, לא לשדר תמונות משם או להזכיר ששבע מאות וחמישים אזרחים לבנונים כבר נהרגו במלחמה הזאת).
למזלינו שבעים וארבע אחוזים מהעם דווקא כן מסכימים על הצורך בדיווח תקשורתי אובייקטיבי, שבעים אחוזים מסכימים על נתינת במה למגוון דיעות ושישים וארבע אחוזים שלמים תומכים בצורך לשמור על חופש הביטוי.
אני ממשיכה לספר לעצמי שהמדגמים האלו קטנים ולא מייצגים; במדגם הנוכחי השתתפו כחמש מאות איש המייצגים את כל שכבות האוכלוסיה מעל גיל שמונה עשרה ומעלה (רק אוכלוסיה דוברת עברית כמובן, כל השאר הם הרי לא באמת אזרחי מדינת ישראל ולא מגיע להם להשתתף): אבל המציאות היומיומית מוכיחה אחרת.
נכון, חטפו לנו חיילים ופלשו לשטחינו הריבוני. נכון, הם מנסים לרצוח כמה שיותר אזרחים והרג ילדים הוא לא טאבו עבורם. האם זה אומר שמדינת ישראל צריכה לנהל את המלחמה שלה על פי הסטנדרטים של החיזבאללה? ממתי טיעון ה"הם התחילו" הוא טיעון שתופס עבור ממשלות ומדינות? באופן אישי, עד כמה שזכרוני מגיע, את הטיעון המגוחך הזה זנחתי כבר בגיל הגן.
אם נהיה פשטניים לרגע ונניח שהם באמת התחילו-האם זה אומר שאנחנו צריכים להמשיך? אם הם חיות מה אנחנו? מסתבר שלא מותרת ישראל מהבהמה.
האם זה מספיק להוריד גשם כרוזים אל הכפר הקוראים לתושביו להתפנות? מאז תחילת המלחמה ברחו מלבנון כמיליון פליטים - כל מי שהיה יכול. מי שאין לו כסף למונית יקרה להחריד לסוריה, או מפחד לקחת את הסיכון של להיות מופצץ על הכביש בדרך לשם - נשאר בבית.
האם כשנסראללה מכריז שעפולה ות"א הן הבאות בתור זה מוריד ממנו את האחריות למותם של מי שיהרגו מהטילים והרקטות? מדוע הטיעון הזה תקף עבור ישראל?
בלבנון אגב, אם תהיתם, ניצלו את הפסקת האש כדי לשלוח את הצלב האדום אל כנא ולחפור משם עשרים וחמש גופות נוספות.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
