נראה שענקי הנערות שהניחו את הבסיסים המוזיקליים שלי, הולכים ומתרחקים ממני בשלום. בבלבול המלחמה בלבנון והמחירים של זמן שהיא תובעת, כמעט ופספסתי את הידיעות הקטנות על פטירתו של ארתור לי, ממאבקו הארוך בלוקמיה.
לי, יחד עם מקלין ז"ל, היה ממקימי להקת LOVE ואחד מהקולות המובהקים של פסיכדליית החוף המערבי של שנות השישים. אפילו בשיא הצלחתה של LOVE לי מעולם לא נטה לנפק להיטים והיה יותר מוזיקאי של מוזיקאים, כשיחד עם מקלין הניח את היסודות לפאנק ולגאראג' ועסק בשילובים אקלקטים של מוזיקת פלנקו, פולק ופסיכדלייה לקליידוסקופ של דבש מוזיקלי טהור.
הבירדס, הזומביז, באפלו ספרינגפילד, האמהות והאבות, להקות שהיו קיימות לפני לאב, ביססו את הצלחתן המוזיקלית על פריצות הדרך של לי, שגם כשהפך בזיכרון התרבותי למייצג מובהק של תקופה, נותר בתוך תוכו פרחח דרומי חצי-קשוח ובילה מספר שנים בכלא בשנות התשעים, לאחר שאיים באקדח על שכנו שניסה לאלץ אותו להנמיך את המוזיקה.
"הכרתי איש
שביקר בכל מקום בעולם,
הוא נתן לי כדור שנהב קטן
ואמר שהוא יעשה לי טוב.
מעולם לא האמנתי בכך
עד שהתחלתי לאהוב אותך.
איש זקן יקר,
שראה כמעט הכל,
נתן לי עצה טובה.
אבל לא הבנתי אותה באמת
עד שהתחלתי לאהוב אותך.
עתה הדברים ברורים יותר,
אני רואה בבהירות.
לפתע מצאתי את דרכי.
אני יודע שהאיש הזקן היה צוחק,
הוא דיבר על ימי האהבה המתוקים
ובדרכו האלגנטית,
אני חושב שהוא דיבר עליך."
ארתור לי לימד אותי להקשיב למקצבים מורכבים של מוזיקה, לשכבות עשירות של כלי מיתר וקרנות שמחביאות מאחוריהן סחרחרת מלודיה פסיכדלית. בימים הארוכים, ארוכים של קיצי הנערות שלי הייתה LOVE מרככת את הקצוות החדים, מנמיכה לרגע את ההגנות ומספקת שלווה ומתיקות. לי היה נפש מסוכסת ופגיעה ומוכשרת להפליא. הוא לא היה תמלילן גדול, אבל היה מלודיסט נפלא וקל, אפילו עכשיו, ללכת לאיבוד לשלושים דקות במסר המוזיקלי מלא התקווה שלו.
