עד כמה העבר שלנו יכול להשתנות?
עד כמה הנוסטלגיה יכולה להפחיד ..
היום מרוב שעמום וימי החופש שהבוס הנפלא שלי העניק לי ביליתי את רוב היום בקריאת פוסטים ישנים שלי ושל בלוגים אחרים , הקריאה הייתה מוזרה , נראה שכל זה לא קרה או שקרה לפני המון המון שנים. כל כך הרבה דברים השתנו בי ובאחרים , אופן המחשבה שלי השתנה מן הקצה אל הקצה, דברים שהייתי מתרגשת מהם פעם כמו מבחנים, ציונים, דברים שאנשים היו אומרים לי ... לא מעניינים אותי יותר. או שהפכתי לפחות רגישה או שפשוט גידלתי עור של פיל.
תחושת החוויה שפעם חווינו יחד עם כולם נעלמות אט אט והאמת , זה מפחיד
לא באמת חשבתי ששינוי השגרה יביא לכל כך הרבה שינויים בחיים שלי, אז מה יקרה כשאני אתגייס? כשהשגרה תתהפך לגמרי?
עוד 27 ימים נשארו לי עד הגיוס ונראה כאלו רק אתמול התחלתי לעבוד וטענתי שיש לי עוד חצי שנה עד ליום הגיוס שלי, הזמן טס ואיתו חלפו הרבה דברים, רגשות, מחשבות, חוויות, זיכרונות, חברויות ..
הזמן מרפא אך לצערי הזמן גם משכיח...
ואולי יש דברים שפשוט לא נועדו להישאר ..
כל מה שנותר לי לקוות הוא שמה שנשאר יחזיק מעמד עוד הרבה זמן, לנצח.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
