22/11/2005 12:54:00
- אז נגיד שיש בחור.
- בחור?
- כן, בחור.
- איזה בחור?
- מה זאת אומרת איזה בחור?
- זאת אומרת, איזה בחור? גבוה, נמוך, טיפש, חכם, יפה, קמצן?
- לא חשוב, זה לא רלבנטי לעלילה.
- מה אתה מדבר, לא רלבנטי לעלילה? תסלח לי מאוד, זה לא רק רלבנטי, זה אפילו קריטי.
- למה קריטי?
- כי אם אתה הולך לספר לי על הבחור, אתה חייב לתת קצת פרטים. שיהיה אפשר לדמיין אותו, להיקשר אליו רגשית.
- אוף, אל תהיה כוסית, 'להיקשר אליו רגשית'.
- תקשיב לי טוב, אם אתה לא נותן לי להיקשר רגשית לגיבור שלך, אני פשוט קם והולך.
- איך קם והולך, אנחנו תקועים כאן לעוד ארבעה ימים.
- התכוונתי קם והולך במובן הרגשי, מאבד עניין בעלילה.
- אבל זהו בדיוק, לבחור הזה שאני מספר עליו אין מאפיינים פרטיים, בגלל שהוא מייצג איזה רעיון כללי, קונספט מופשט. הוא יכול להיות אני, אתה, או כל אחד מאלפי הבחורים שראית אי-פעם.
- חביבי, אני אינדיבידואל. ומורד. אותי אף דמות לא יכולה לייצג, מהסיבה הפשוטה שאין לך מושג מה עובר לי בראש ואיך אני חושב.
- ובכל זאת, יש מקרים שאפשר לייצג. כמו בסיפור שהתחלתי לספר לך. ודרך אגב, רק שתדע, הראש שלך לא עד כדי כך מסובך...
- נו, נראה אותך. תמשיך.
- טוב. אז איפה הייתי?
- בבחור.
- איזה בחור?
- אתה רוצה עכשיו לעצבן אותי? הבחור, המופשט, הקונספטואלי.
- ואללה. טוב, אז יש בחור.
- או.קיי, יש בחור.
- ויש גם בחורה.
- הופה... עכשיו זה נהיה מעניין. גם הבחורה קונספטואלית?
- בוודאי. עכשיו, הבחור שלנו מאוהב בבחורה הזו עוד מהתיכון, אבל אף פעם לא, איך אומרים, גילה לה את אשר על ליבו.
- למה, מה הפריע לו?
- הבחורה שלו, זאת אומרת שלנו, היתה מסוג הבחורות שהולכות על ענן.
- ענן?
- ענן, אתה יודע, גבוהה, יפה, בלונדינית, אבא מליאן, מכונית חדשה, תמיד מוקפת בבחורים הכי שווים ובחברות הכי סנוביות. אחת כזאת שהכל בא לה בקלות, שגם אם היא תזרוק מבט מהענן למטה היא לא תראה את הבחור שלנו מרוב שהוא קטן.
- תגיד, אתה בטוח שאנחנו עדיין מדברים על בחורה קונספטואלית? כי היא נשמעת לי דווקא מאוד ספציפית.
- בטח קונספטואלית, למה, בלונדינית סנובית זה לא קונספט?
- לא בהכרח.
- בחייך, מרילין מונרו, שרון סטון, קלאודיה שיפר – הן לא סתם קונספטואליות, הן כמעט וירטואליות.
- טוב, בסדר, נגיד. אז מה קורה עם הבלונדינית והבחור?
- או. תקשיב. מאז התיכון עברו השנים, והבלונדינית בגיל 22 מצאה לה בלונדיני יפה ועשיר שהכניס אותה להריון פעמיים. היא נהייתה פקאצת-כיכר-המדינה סטנדרטית, כולל הפיליפינית, היאכטה והפפ"פ פעמיים בשבוע.
- פפ"פ?
- פדיקור-פילאטיס-פלסטיקאי, נו.
- אה. והאהבה?
- האהבה דעכה, כמו שכל האהבות דועכות. בעלה עובד עד מאוחר, ולפעמים אפילו נשאר לישון בדירה שהוא שוכר באלנבי לסטודנטית הכוסית שהוא מזיין מהצד.
- אוהו, כשאתה משרטט קונספט אתה הולך עד הסוף, מה?
- חכה, זה עוד כלום. זוכר את הבחור?
- כן, מה קורה איתו?
- הוא נהיה עובד הייטק כמו כולם, ועבר לת"א. סיפרו לו ששם, רווקים עם כסף שנראים בסדר עושים חיים משוגעים עם רווקות הוללות, אבל היוצמח הזה לא בנוי להוללות, כל פעם שמישהי הסכימה לשכב איתו הוא התאהב בה ונשרך אחריה כמה חודשים עד שזרקה אותו.
- נו באמת.
- מה אני אעשה. אולי הבעיה היתה שהוא כל הזמן הזה עדיין היה מאוהב בבלונדינית מהתיכון.
- טוב, אז מתי הם נפגשו בסוף?
- מי?
- הבלונדינית והבחור.
- חכה בחייך, מה אתה רץ? יש לנו עוד ארבעה ימים כאן.
- יאללה, תתחיל להגיע לפואנטה כי אני גדלתי על ערוץ 2, יש לי טווח קשב של מקסימום עשר דקות כולל מבזק פרסומות להשתין באמצע.
- בסדר, בסדר. אז הם נפגשו יום אחד במקרה.
- נו, ומה קרה? זכרונות מהתיכון, מבטים מצועפים, עדשה מרוחה וזלין, כינורות וצ'לו ברקע?
- לא, לא, ממש לא. כלומר, הם דווקא שתו קפה, זה כן, ודיברו, וגיששו, אבל זה היה בלי רגש וגם אף אחד מהם לא נהנה יותר מדי, אז אח"כ הם אמרו 'ביי, היה נחמד לראות אותך שוב, נדבר, בטח' והלכו כל אחד לדרכו.
- ו...?
- מה ו...?
- זהו?
- זהו.
- תשמע, ביעסת אותי עכשיו לגמרי עם האנטי-קליימקס הזה.
- תשמע, פה זה לא הוליווד. זה מהחיים. חצי מהאנשים נשארים בנישואים בגלל הכסף והילדים והנוחות, והחצי השני נשארים לבד כי הם מחפשים איזו פנטזיה תלושה מימי ביה"ס.
- אה, אז אני מבין שהסיפור הקונספטואלי שלך מגיע קומפלט גם עם תובנות בשני שקל. אתה רוצה אולי למכור לי עכשיו איזה פרארי?
- לא, נו, טמבל, יש פה סוגיה חשובה.
- והיא...?
- מי עשה יותר בשכל, הבלונדינית שהתפשרה על משהו נוח, או הבחור המסכן שממשיך לחפש?
- מה זה, תחרות? שניהם אומללים.
- אתה חושב?
- כולם אומללים, ככה זה. לא ראית 'הבורגנים'?
- ראיתי ונהייתי מדוכא. אז מה המוסר השכל?
- אין מוסר השכל. אנא עארף, אולי עוד ארבעה ימים יהיה. נחשוב על משהו.
- תחשוב, תחשוב. טוב, בינתיים יש לך אולי עוד סיפורים?
- יש מלא.
- יאללה, תן, רק תעשה לי טובה, שיהיה הפעם עם פואנטה.
- או.קיי, בוא נראה... אז נגיד שיש בחור.
- עוד בחור?
- כן.
- נו, בסדר, מה הפעם?
- הבחור הזה צריך להשיג צנצנת דבש, רק מה, הוא תקוע בשלג...
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
