כתיבה עייפה לשעת חירום.

דברים משונים/מוזרים וחדשים עוברים עלי בשלהי השנה החולפת ובשערי השנה החדשה.

קצת קשה לי לכתוב עליהם ולא רק בגלל שאני עלול להיחשף, אני חושב שמה שהכי מטריד בחשיפה שלהם זה עצם העובדה שהם אכן קרו/קורים.

לא אחת אני מצטט כאן את קביעתו של פרויד אודות עיצוב האישיות עד שנות החיים הראשונות ולאחר מכן רק הנסיבות משתנות ואנשים מתחלפים אך עצם העניין לעולם יהיה זהה.

שוב אני לומד כי כלום לא משתנה וכנראה ש 'מהחגים  תיפתח הרעה' הגילוי מפחיד אך לא כמו ההתפרצות עצמה בערב ראש השנה. יש דברים שלא משנה עד כמה תבין, מנין ולמה הם נובעים, הם תמיד ישאירו בך צלקת.

טרמפ מוזר שלקחתי ביום האחרון של השנה גרם לי להרהורים רבים, "יש אנשים שמוכנים לצאת עם בנות שצריך כל הזמן לטפל בהם, רק כדי להצדיק את רצון הבנות לצאת עימם", המפחיד ביותר הוא שהבחורה הזאת שלא פגשתי בה מעולם זרקה לי משפטים שאפילו אני לא ידעתי על עצמי. אינני מיסטיקן אבל זה היה מאוד מאוד מוזר. וכמו שהיא באה, כך היא נעלמה. חריפה, חדה, ישירה ומדהימה.

חברות טובה עומדת בפני קריסה,

התחלתי לצאת עם בחורה עדינה

אך כנראה שגם היא עושה לי טובה.

והפחד....

הפחד שולט יותר מבעבר.

והים שמתחתי

ללא מזון מים או מצפן,

אבוד אני בתוכו.

אז אם יש את נפשך לדעת

מיהו הבחור האומלל

פשוט תפתח את חלונך

והסתכל היטב מסביבך

ישנו שם בחור

דברן ללא פשרות

אמרגן ללא גבולות

מסתובב ליד כל הבחורות

אל תטעו בקנקנו

ריק הוא מטוחנו