לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


מחשבות רבות צפות בי בבוקר, בערב, בצהרים, בכל דקה בכל שניה אפילו עכשיו, אפילו תמיד. במשטרת המחשבות כבר קיבלתי שלילה. והכול, הכול נובע מאותה נקודה. יחס, אהבה, אושר ושלווה.

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2008    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
1/2008

סופש


 

כנראה שבגלגול הקודם שימשתי כמבקר טלוויזיה אחרת אין לי איך להסביר את המחשבות הבאות:

 


 

לפני כמה שבועות הוקרן ביומן של ערוץ 10 כתבה על ילדה מתוקה בשם עינב שממתינה להשתלת לב בביה"ח הר סיני שבניו יורק. לא ברורה לי מה מהות המחלה הגנטית שפוקדת מספר בני משפחה, אבל המתיקות של הילדה הייתה  בלתי ניתנת להתעלמות. היא ישבה שם במיטה כשאסור לה לצאת מביה"ח שימחה את כולם והראתה לנו מאיפה משתין הדג.

הכתבה הייתה מאוד מרגשת וחצבה לבבות. אחרי שידור הכתבה הראשונה, ישראלים רבים בניו יורק הגיעו לבקר את הילדה המתוקה. אתמול ולאחר שנמצא לב מתאים הגיע החלק השני של הכתבה. עינב מתכוננת להשתלה. תחילה שומרת על איפוק אך ברגעים האחרונים שלפני הניתוח היא מתרגשת ונלחצת וכולנו מרגישים שאנו צריכים לעבור לחדר ההמתנה.

כמה שעות אחרי ועינב יוצאת מהניתוח. היא נותנת הדגמה ממשית למה מתכוונים כשאומרים "מעוכים".

 

כמה ימים אחרי ועינב מתחילה להתאושש. החיוך חוזר לה לפנים והיא כבר מרשה לעצמה להתחיל לדמיין את הדרך הארוכה הביתה. הדמעות הציפו אותי. ילדה מתוקה שנותנת כל-כך הרבה כוח לכל מי שרק רואה אותה.

 

כשהייתי קטן הסתובבתי או יותר נכון שכבתי, לא מעט בבתי חולים. כל פעם היה משהו אחר. מחלקות ילדים מוכרות לי. השהיה הזאת בגבול הלא בטוח של החיים  ובתשומת לב מהכיוון הלא בריא (תרתי משמע) גרמו לי ללא מעט צלקות. אני מניח שחלק ממי  שאני קשור מאוד לחוויות הללו.

 


 

ברשת עלו על סוד ההצלחה של קשת: שטיפת מוח. בשעה 18.30 גריז – האודישנים. בשעה 19.22 גריז ההכנות. בשעה 19.44 גריז – המוצר שנגמר לי במוסך. בשעה 20.45 גריז – מתחרז עם פריז. ובשעה 21.15 גריז – המופע המרכזי. כמובן שגם בין לבין נזכה לראות מה שודר משודר וישודר בפרק הבא של גריז בו מודיעים לאבי קושניר שלחכות שיגידו לו את שמות המתמודדים באזנייה לפני שהוא פונה אליהם, זה הכי לא מקצועי. בכלל לזכות קשת וטדי הפקות ייאמר שרואים שהם יותר מקצוענים בייחוד כשרואים איך רשת עושים את זה.

 


 

מילא רשת ממחזרים את 'קצרים' בפורמט אחר, מילא עופר שכטר, מילא פאנצ'ים בכלל לא מצחיקים, אבל אנייה? אנייה בוקשטיין? מה למתוקה האלוהית הזאת ולתוכנית המפגרת הזאת? אנייה בעייני היא כ"כ מקצועית, רצינית ואצילית שלא ברור לי מה הקשר שלה לכל המיזם הכושל הזה. חבל! ממש חבל.

 


 

וכמו שכבר כתבתי – הישרדות נותנת פייט אמיתי. התוכנית, הקונספט, התככים והכוסיות – פשוט עושים את זה. "לא ליד הילדים" – אפילו שהתחילו קצת למחזר הם הרבה יותר ראויים ומושכים מ"כפיות" מהאייטם הקודם.

 


 

ולסיום אני רוצה להגדיר את משפט השבוע:

 

"אלוהים שמור אותי מאוהביי, משונאיי אשמר בעצמי"

 

פרטים בהמשך...

 

 

 

נכתב על ידי , 6/1/2008 01:23   בקטגוריות אנשים, ביקורת טלוויזיה, כתיבה חופשית, הישרדות הישראלי  
15 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי: 

בן: 43




11,507
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , סטודנטים , 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאיש המחשבות אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על איש המחשבות ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)