לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


מחשבות רבות צפות בי בבוקר, בערב, בצהרים, בכל דקה בכל שניה אפילו עכשיו, אפילו תמיד. במשטרת המחשבות כבר קיבלתי שלילה. והכול, הכול נובע מאותה נקודה. יחס, אהבה, אושר ושלווה.

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2008    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

הם


 

לאחר מספר עיכובים (כמעט והיו עוד כמה) אני מביא לפניכם את החלק האחרון

 


 

פקיד הקבלה לא שיער בנפשו שהוא יפגוש אותם שוב. הניסיון והשעמום גרמו לו לחשוב שהיה יכול להמר על עתידו של כל זוג לפי המבט בעיניהם כאשר הם עוזבים את המוטל. אבל כאשר פגש את הזוג הזה הבין שבחיים אין דבר כזה שאין דבר כזה.

 

הם נכנסו לחדר ולא השתהו. התחושה הייתה כי עליהם ליצור מגע כל עוד הם יכולים, כאילו העולם עומד לקרוס וזוהי משאלתם האחרונה לפני תום העולם. המעיל שלה נפל כבר בכניסה לחדר ושניהם ביחד החלו לטפל בחולצה המכופתרת שלו. הוא עצר אותה באמצע והוביל אותה לקצה המיטה שם שניהם התיישבו והתנשקו ברוך ואהבה. שפתיה החושניות ושפתיו הצעירות נמשכו כמו מגנט. הם רצו הכול ועכשיו אך גם רצו למשוך את ההנאה והאהבה. היו רגעים שהם מיהרו וביקשו לבוא לידי מגע מלא והיו רגעים שהם ביקשו להאט וליהנות מתחושת המגע. הם נשכבו זה לצד זה היא עירומה ומופלאה והוא עדיין עם תחתוניו. הוא ביקש לראות בגופה כמזבח והחל לטפל בו כמו בילד חדש. הוא ליטף בידו את שערותיה הזהובות. הוא הסתכל לתוך עיניה וכמו מטה טיהור החל ללטף את פניה. אצבעותיו החלו לגעת בלחייה. הוא העביר את אצבעותיו מעל אפה, מצחה ולאט לאט הגיע לשפתיה. הוא מסגר את שפתיה בעדינות כמו נגר המבחין ביצירת אומנות נשגבת. שפתיה נפתחו אך הוא לא העז לשלוח את אצבעותיו לפייה. אצבעותיו המשיכו הלאה בגופה הקסום. כעת הן עשו דרכן במורד גרונה אל עבר שדייה. פיטמותייה הזדקרו וגופה הצטמרר כאשר הוא החל לסובב את אצבעותיו מסביב לפטמותיה.

הם התהלכו זה על גופה של זו עוד דקות רבות ולשניהם ירדו דמעות. הם נהיו לגוף אחד כאשר בחיבוק מופלא נראו כגוש אוהב אחד. הם שכבו והתעלסו וירדו ועלו אבל הכול היה ברמה מופלאה שנדמתה כבין מלאכים.  

 

 

 

לעולם הוא לא ידע לאן היא נעלמה אבל בלילות חשוכים שהירח משתקף על פניו, הוא מסתכל לצידו ורואה את אשתו ומחזיר את מבטו השמימה ונזכר באהבתו הראשונה ואולי האחרונה.

 


 

 

 

 

 

נכתב על ידי , 2/5/2008 16:18   בקטגוריות כתיבה חופשית, סיפור בהמשכים, סיפורים קצרים, אירוטיקה  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



כינוי: 

בן: 43




11,507
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , סטודנטים , 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאיש המחשבות אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על איש המחשבות ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)