אני מתוסכל.

אין לי חשק לקום בבוקר. מבחינתי לעזוב את 2 העבודות ולהישאר לשון בבית כל היום והלילה. לאכול שטויות ולבכות.

אני יוצא מהבית רק כשאני חייב ולמרות ששתי העבודות שלי דורשות סבר פנים יפה ויחס אנושי מתאמץ, הרי שברגע שאני לא שם (בעבודות) – אני מאוד רוצה שלא להיות קיים.

בעבודה החדשה שלי אני  נחשף מחדש להיותי פחות מבינוני. יש לי שאיפות גדולות אבל אפילו משימות בינוניות אינני מצליח למלא. אני טוב בדיבורים וגם שם אני צולע.

הרבה פעמים אני מרגיש כאילו העולם עוד לא גילה שאני בסך הכול מסיכה חלולה.

יש לי הרבה את מי להאשים אבל הכי אני אוהב להאשים את עצמי.

פעם חשבתי שסקס טוב יכול להוציא אותי מזה אבל אני כ"כ מתוסכל שאני לא רואה את זה קורה.

אני מיואש ממה שקורה סביבי. המצב שלי עם כל אחד מהוריי לא עומד להשתנות לעולם.

כל אחד עובד על עצמו שהוא בעצם הבסדר והמסכן  וכנראה שגם אני משתתף בסטטיסטיקה הזאת.  אני מגיע לצומת דרכים מרכזי עם אימא שלי ושנינו מתנהגים כאילו הצומת הבא תהיה רק בעד 500 קמ"ש.

יש עוד איזה דבר או שנים שמתסכלים אותי שאני לא יכול או רוצה לדבר עליהם כאן.

מה אני אגיד לכם – אם הייתי יודע שאיזה משקה או סיגריה מאובזרת היו לוקחים אותי למקום טוב יותר אולי הייתי מנסה אבל כרגע הדבר היחידי שאני מתמכר אליו הוא ייאוש.

אולי אני אסע ללונדון – אומרים ששם אפילו הייאוש נהיה יותר נוח. 

אני די בהתלבטות לגבי כיצד ואיך עלי להמשיך בקרירה שלי שכמובן טרם הספיקה להיות מוגדרת ככזאת. מצד אחד אני מודע לזה שמתחילים בהתחלה ולכן אני צריך לחרוש את השטח מלמטה, אבל ראבק לשבת מתשע עד חמש בלי לעשות כלום זה משגע אותי.

בענף שלי הוא מאוד עונתי. מה שיכול להיות יום עבודה עמוס בתקופה אחת של השנה יכול להיות חודשיים אח"כ כיום שאתה יושב במשרד ורק מחכה שהזמן יעבור.

אני מרגיש שהחלקים הטובים שלי לא באמת באים לידי מימוש. שבוע שעבר קבעתי פגישה עם אחד המומחים בתחום שבו אני מעוניין לעבוד. הוא רצה 570 ש"ח לשעת ייעוץ. בטלפון השתפנתי ואמרתי לו שאין בעיה אבל אח"כ חשבתי לעצמי שזה יקר מדי ובטח רק פריירים כמוני משלמים סכום כזה לפגישה. הרי הוא לא ימכור לי שם זהב.

אחרי כמה ימים הגעתי למסקנה שאם הוא לא שווה גם 200 ₪ זה יותר מדי ואם הוא שווה את זה ויוכל למצוא לי מקום טוב שווה לשלם גם 700 ₪.

בשל העונה וחוסר הניסיון שיש לי, אני גם לא בדיוק מביא תועלת כספית למשרד בזה שאני יושב כל היום ובוהה במחשב. אין להם בעיה להמשיך להעסיק אותי במשכורת הנוכחית אבל המשכורת הנוכחית מחייבת אותי לעבוד בשני עבודות והעבודה השנייה איננה נסבלת בעליל. בהזדמנות אכתוב עליה קצת.