הייתי חייב לחכות לפרק השני בכדי להבין שצדקתי ברושם הראשוני.
הסדרה החדשה שעונה על לא מעט קריטריונים של הרשות השנייה, מצליחה לרגש ולהעביר מסר.
נושא הסדרה הוא בעצם על המסר עצמו.
הכי קל לבוא ולומר שזו סדרה שמאלנית מתחסדת שמתמודדת עם המציאות על-ידי התיאור שלה.
אז קודם כל החומר עצמו מצוין. אם זה תסריט, אם זה הרעיון, אם זה המשחק, התפאורה, החדשנות בקטעי המעבר שמוסיפים המון (צילומים במקום משחק). באמת השקיעו כאן הרבה מחשבה ועבודה ורק על כך שאפו.
המהות עצמה גם היא מצליחה לרגש ובעצם להראות את המציאות. המציאות שלנו והמציאות שלהם. אני מרגיש שאני רואה את התמונה כולה (ולא, אני לא מתכוון לומר שהמציאות היא שהם מסכנים ונכבשים).
הרעיון הכללי של 'כוונות טובות' הוא תוכנית על תוכנית בישול עם שתי שפיות, יהודייה וערבייה ואשר לשניהן קשר לשכול והאובדן הלאומי של כל אחת מהן.
כשאבא של אמל (השפית הערבייה), אומר שאין ברירה והפיתרון יבוא דווקא מתוכניות כאלו, אז זה לא רק דמות בסדרה אלא המציאות עצמה.
קלרה חורי מקסימה ונהדרת ואורנה פיטוסי מגלה צדדים יפים באישיותה. כל אחד בסדרה הזה עושה תפקיד מעולה ולכן זה נראה כל-כך מושלם.
אני מסתכל על הסדרה ומעריך מאוד את כל מי שעומד מאחוריה ומלפניה וכן זה יוצר בי גם מחשבות וכיוונים שלמרות שכולם פה צודקים וכולם פה טועים הדבר שהכי חזק פה הוא שכולנו פה מתים.
אני לא בכיס של אף אחד.
כמה שאני צובע את עצמי בהתאם לצבעי הסביבה הרלוונטית, אני לא בכיס של אף אחד. לא עוד.