לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


מחשבות רבות צפות בי בבוקר, בערב, בצהרים, בכל דקה בכל שניה אפילו עכשיו, אפילו תמיד. במשטרת המחשבות כבר קיבלתי שלילה. והכול, הכול נובע מאותה נקודה. יחס, אהבה, אושר ושלווה.

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2007    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
10/2007

הלכה הבונבונירה


 

אתם מכירים את האנשים האלה שכל סיטואציה בחיים מזכירה להם מערכון של הגשש? אז הגיע זמני להודות שמזה שנים גם אני חבר במועדון הגשש.

המעניין בכל הסיפור כי למרות מותו הטראגי של פולי בחתיכת טרם עת, הרי שחיוכו המקסים נמצא למולי. אני מצליח להיות ממש עצוב רק כשאני מבין שאין יותר שמץ של סיכוי שיתקיים איחוד של הגשש. ולא, זה לא בגלל שאני לא מבין את גודל השעה. להיפך. אני בהחלט עצוב וכואב. אני יודע שפולי לא היה רק 'פולי מהגשש' ובשנים האחרונות הוא אף זכה לעדנה מחודשת. אני גם עצוב עבור הבת יעל שלמרות שלא ממש הצלחתי להתחבר אליה אין ספק שהיא מתוקה אמתית. ובכלל כל אדם שמת במורה כזו ובגיל כזה הרי שזה לא ממש הדבר שאתה יכול להבין ולקבל.

 

אבל בכל זאת, פולי ועצם הזכרת השם גורמת לי לחיוך. כאילו נגזר עליו להיות אדם שגורם לאושר. אפילו אם הוא נפטר בטרם עת. אולי זוהי משימת חייו לחייך ולגרום לאנשים אושר למרות שאני יודע שבשעה זו כל-כך הרבה אנשים מבכים את מותו וכך גם אני.

 

הלא ידוע -  גורם לנו לדברים משונים. פרויד הסביר זאת כמנגנוני הגנה ויגאל שילון סיפר כיצד הוא וחבריו היו מתפוצצים מצחוק בהלוויית אביהם. כשאתה מזכיר לחיים את המוות אתה נתקל בתגובות קיצוניות שעלולות לחזור כבומרנג לחיים או למוות.

 

אז מה בעצם נותר לנו בחיים? להנות כל עוד אפשר. לשמוע מערכון של הגשש ולהרגיש שלאותו רגע החיים הם הדבר הכי מאושר שיש.

 

נכתב על ידי , 30/10/2007 11:02   בקטגוריות כתיבה חופשית  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



חייתי


 

מוגדש למתוקה מהבירה

 

אני נכנסתי ראשון.

 

היא תפסה אותי בחזקה עד שהרגשתי את ציפורניה. היינו כבר צמודים למיטה. תפסתי את 2 ידיה והורדתי אותם מעלי. נתתי לה דחיפה קלה לכיוון המיטה והיא מיד שמחה על מקומה החדש. היא התחילה לפתוח את חולצתה בזמן שאני הורדתי את המכנסיים שלי. היא אחזה בשני רגלי. גררתי אותה למרכז המיטה. נשכבתי מעליה ופניתי ישר לאוזנייה. היא שלחה את ידה וביקשה להרגיש את האיבר שלי. 2 רגליה נפתחו וסובבו את מותני היא נתלתה מעלי ונמשכה אלי כמו מגנט. התנשקנו בטירוף כאילו סוף העולם מגיע. ביקשנו להרגיש כל אחד את לשונו של האחר זה היה נסער וחייתי. תוך שאני מנשק אותה אני אוחז בשני ידי את שדייה. 2 גושים רכים אהובים ומושלמים. בידה השמאלית היא מסירה את הבוקסר שלי ומיד לאחר מכן מורידה את שלה. היא מתחילה לרדת לי ואני מבקש להגיע לאיברה שלה. תוך דקה אנחנו נמצאים ב 69 לוקח לנו 2 שניות למצוא את התנוחה הנכונה ואני מרגיש את כל הישבן שלה נוחת לי על הפנים.

אני עוצם את עיני ומחפש את הנקודות הרגישות. אני בהתחלה מבקש להרגיש את האיבר בכללותו על-מנת לדעת לאיפה למקד את הלשון. אני מתחיל להעביר את לשוני בשפתיים החיצוניות מעלה ומטה עד שאני מרגיש את הדגדגן. אני תופס אותו עם שפתיי ומתחיל להקיף אותו עם לשוני. אני מרגיש את גופה מתחיל לנוע מכוון אותי מעלה ומטה רגליה מחבקות את ראשי ואני מרגיש הכי בטוח בעולם. בשלב מסוים גופה כבר לא נשאר אדיש ופלג גופה העליון מתרומם היא מתחילה לעסות את הזין שלי על-פי קצב האנרגיות מהירידה שלי. ככל שהיא קרובה לגמירה היא משפשפת חזק יותר. דקות ארוכות עברו ולעיתים נשמע גניחות שקטות ועמוקות. בשלב מסוים איבדתי שליטה. היא התחילה לנוע מעל לשוני כמו מכונית חדשה דרך מהירה. היא זזה ימינה ודימה שמאלה ואחורה. הפה שלי והדגדגן שלה יצרו מיצים חמים ולוהטים. לקראת השיא נעתקה נשימתה ולאט לאט היא הורידה מהלך קמה ממני בזהירות ופתחה את גופה לרווחה ואנחה. היא ביקשה 'להחזיר לי' אך הזמן כבר דחק. התקלחנו במהירות והיא יצאה מהחדר.

 

אני יצאתי אחרון.

 

 

נכתב על ידי , 28/10/2007 16:24   בקטגוריות אהבה ויחסים, סקס  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

כינוי: 

בן: 45




11,507
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , סטודנטים , 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאיש המחשבות אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על איש המחשבות ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)