הייתה זאת שעת ערב מאוחרת, חזרתי ממקום רועש ומציק. החולשה החלה משתלטת על כל גופי. גלי קור יצאו מתוך גופי והחוצה, כאילו מקורם בעצמות גופי. בקושי הצלחתי להתקלח, נכנסתי לפיז'מה כיביתי את האורות ונשארתי לבדי בחדרי. גלי הקור התחזקו תחושות המחנק התגברו וביקשתי מבורא עולם שיגאל אותי מייסורי. ברוח הימים האחרונים לא הייתה זו בקשה מטפורית כי אם מעשית. ביקשתי להירדם ולא לקום עוד. השאלות, התסכולים, הרצונות, הרעב, החוסר, האין, הקנאה, הבדידות, המותר והאסור, המצוי והרצוי והקור הנוראי שעטף את הכול, הביאו אותי לייחל  לבקשה הזו, שמה שהכי העציב אותי הוא שידעתי שבקשתי לא תתגשם.

השבוע נגמרת לה הסדרה המעולה 'בטיפול'.

מתוך הידיעה שאדם מדבר מהרהורי ליבו וכל שכן שהוא חושב מתוכם, מצאתי את עצמי יותר ויותר נפעם מ 5 פרקי הסיום של הסדרה המופלאה. מבין כל הפוסטים שכתבתי כאן אודות תוכניות/סרטים שראיתי, והיו לא מעט כאלו, אני מרגיש כאילו הסדרה הזאת הייתה הכי מציאותית וכאילו שיקפה מראה לכל הלבטים והתכנים שאני עובר.

דווקא הדמות המשוחקת ע"י מאיה מירון ילדה עם חזות מעצבנת, גרמה לי לבכות. היא ישבה בקליניקה במהלך שעת הטיפול שלה כשלפתע ביתו של ראובן (הפסיכולוג שלה), דפקה בדלת וביקשה את אבא שלה בדחיפות. מי שלא היה בסיטואציה הזאת לא ראה עצב וקינאה מה הם. מאיה ישבה לה שם רואה כיצד ראובן מטפל בביתו וליבה נחמץ מקנאה ועצבות. זה כל-כך הזכיר לי סיטואציה דומה שעמדתי בה שהייתי נרגש עד דמעות לראות את זה שוב מול עייני. כשסיימו את שעת הטיפול שלהם חיבקה מאיה את ראובן וזה היה השלב בו אני שאלתי את עצמי האם גם אני הייתי יכול לעשות את זה. התשובה לא איחרה לבוא, בכל זאת אנחנו מדברים פה על סרט ולא על מציאות ולפעמים, כמו במקרה הנ"ל, חבל עד כאב, שכך המצב.

כל החלומות אשר חלמנו
כל החלומות כולם
הם יישארו בתוך תוכינו
בתוכנו לעולם

כל חלום יש בו
תקווה אחת
חיוך אחד
ודמעה אחת
כל אחד יש לו
חלום שבו
הוא היה רוצה
לגעת.

כבר המון זמן שלא רק שאני חולם חלומות ולא רק שאני זוכר אותם, אלא שבמהלך היום אני מסוגל לקבל פלשבק מחלום שחלמתי לפני כמה חודשים או אולי שנה.

בדיוק כמו שאריק לביא כתב הרי שבכולם יש פחד דמעה וקצת תקווה.

כדור השלג הבלתי נמנע מתחיל להתגלגל ואין איש שיעצור אותו. זה היה ידוע. זה היה צפוי אבל עדין מפחיד, מפחיד מאוד שזה בא ומתגשם מול עייני.

אבל אני מקווה שאתגבר ואדע לנצל את החופשיות. הלילה למשל חלמתי שמנסים אותי. חברה של חבר באה אליי ואומרת לי שהיא ארוסתו של החבר אבל חוץ ממנה יש לו גם חברה וזה מאוד טבעי. גם היא שוקלת לצאת עם מישהו סתם בשביל לנסות. זה לא מסתדר לי כי אני לא מבין איך לעזאזאל יש לו 2 חברות שכל אחת למטרה אחרת. פתאום הוא יורד מבניין ואני רואה שהם קורצים אחת לשני. עדין לא ברור לי מה בדיוק הולך פה, ואז נופל לי האסימון: הם ניסו אותי לראות מה תהיה תגובתי, האם אני אתחיל איתה בשעת המשבר שלה ובשעה שהיא מציגה את זה כלגיטימי לצאת עם עוד בן זוג שלא לצורך חתונה. הם הולכים מלפני מחובקים, ואז היד שלו שנמצאת מאחורי גבה מסמנת לי עם האגודל: 'כל הכבוד נהגת כשורה'.

לא ידעתי אם לשמוח מזה שעמדתי במבחן או להתעצב מעצם הצבת המבחן.