התרגיל בהפרות סדר שערכה השבוע המשטרה ונפצעו בו 54 שוטרים מזכיר לי את הסיבה שבגינה הוקמה הועדה לפיקוח על ניסויים בבני אדם.

היה זה לפני כמה עשרות שנים שבמסגרת ניסוי פסיכולוגי לקחו משתתפי מחקר והכניסו אותם לטירה סגורה. למחצית מהמשתתפים הוטלה משימה לשמש כאסירים ולמחצית השנייה הוטלה משימה לשמש כסוהרים. התוצאות היו אסון וכאוס מוחלט. כלל המשתתפים נכנסו היטב לתפקידם . ה'סוהרים' הפליאו במכות ואלימות כלפי ה'סוהרים', אשר הם מצידם הגיבו באלימות נגדית.

בעקבות הניסוי הזה הוחלט על הקמת הועדה לניסויים בבני אדם שהקימה סטנדרטים ונהלים באשר לניסויים בבני אדם.

יצר האדם רע מנעוריו וכאשר שוטרים מקבלים רשות הם פורקים את כל הזעם שיש להם. ויש להם. יתרה מכך, בשום שלב לא טרחו המפקדים לעצור את האימון ולא עלה בראשם המחשבה כי מדובר בתרגיל בלבד ואנשים עלולים להיפצע. בשם היוקרה והכבוד של שהם הם כלל לא העלו אפשרות זאת בחשבון.

משוגעת.

הצגה נהדרת בתיאטרון הבימה. שמציגה את סיפורן של ארבע מחלות או אבחנות פסיכיאטרים שאת כל אחת מהן מייצגת דמות אחרת. הצגה קשה עם נגיעות סאטריות. למרות שבמועד ההצגה שאני צפיתי בה היה פאנל ובו הרצה מנהל המחלקה הסגורה בגהה, הרי שבתום ההצגה מצאתי מסרים שיצאו בדיוק נגד המערכת עליה נמנים המרצה מטרום ההצגה ועובדיו השונים. דבר ייחודי נוסף בהצגה, הוא היותה תוצר כתיבה משותפת של השחקנים והבמאית לאחר תחקיר מעמיק שכל אחת מהשחקניות עשתה בצמוד לבן/בת דמותה האמיתי.

אם אני בוחן את זה לעומק התקופה שלא הייתי פה, קצת חופפת לתקופה שבה 'האח בגדול' תקף אותנו.

אז מה קרה לי? האמת שלא דברים אקוטיים או כאלו שאפשר להחשיב כ'משני דרך', הייתי מאוד מאוד עסוק בעבודה. נכנסתי למשטר ספורטיבי ככה שכמעט לא נותר לי זמן פנוי למחשבות. ומחשבות כידוע לכם הוא הכותרת כאן בראשית העמוד. הייתי כאן כל כמה ימים קראתי את כל העידכונים ולפעמים אפילו הגבתי. תמיד שנאתי לכתוב בשביל העדכון והעדפתי שיעברו שבועות מבלי לכתוב דבר מאשר לכתוב משהו שאינו ראוי לכם קוראיי.