לפני כמה ימים קראתי אצלה בבלוג על חומות ושקרים.

הפוסט שלה היה מכוון למטרה אחרת ובנסיבות שונות, אבל המשפט הזה שבו היא פתחה את הפוסט ח-ו-מ-ו-ת, פשוט שלח אותי במהירות האור למחוזות רחוקים.

זה שיר שאני כתבתי על בחורה שהכרתי וסגרה את ליבה בחומה.

חומות

זהו עוד שיר אהבה

אהבה שלא ממושה

על ילדה, נערה, אישה

שאת ליבה הרך הקיפה בחומה.

חומה כזו שלא שוברים

גם כשצריכים, גם כשממש רוצים

חומה כזו שלא נותנת

את הלב לדעת

את החיים להרגיש

את האויר לנשום

את הטבע להריח

באתי וניסיתי

התפללתי ונלחמתי

את החומה להסיר

את הפקק לפתוח

ולא הצלחתי

פספסתי

אך האם אין יותר מסכנה הנערה

שחומתה אף גבהה

שלא תיתן שוב לאיש

את ליבה להאיר.