אתה יודע?
אני אוהבת לקרוא את הכתבים שלך.
אני לא חושבת שאתה מכיר אותי.. או שאני באמת מכירה אותך.
אבל עצוב לי שככה אתה מרגיש.
אתה איש יפה.. בעיניי. ואני לא מתכוונת לחיצוניות.
כאילו,
כן, גם לחיצוניות.. אבל זה לא מה שהסתכלתי עליו.
תמיד הכרתי אותך בשם.. ואז.. לפני שנה בדיוק, באותו שבוע.. הייתי איתה בגן הירדן
והיא אמרה.. "כן.. הוא מישרא.. הוא צריך לבוא"
והתרגשתי להכיר אותך
אני עדיין מתרגשת
זה אולי ממש אידיוטי לכתוב פוסט על בנאדם שלא מכיר אותי
או אני אותו
אבל אני זוכרת שכשעשינו את ההפנינג.. במתחם..
ישבתי בכביכול קבלה שהייתה לנו שם, ואתה?
אתה ישבת מולי.. על הספסל.
הרגשתי שאתה מסתכל עליי הרבה.
אתה יודע?
ממש התרגשתי באותו רגע שהמבטים שלנו התנגשו
אני?
הסתכלתי עלייך המון.
הלוואי והייתה לי הזדמנות להכיר אותך
אני פשוט פוחדת מדי..
אני מתביישת להגיד ש"כן.. הוא? מצא חן בעיניי"
אני לא רוצה שזה יהיה "הוא".. אני רוצה שזה יהיה השם שלך..
אני פשוט מתביישת יותר מדי
מתביישת?
אולי מפחדת..
מפחדת?
למה לי לפחד?
לקבל דחיה או פגישה לא נעימה?
התחלה ברגל שמאל?
לצאת מטומטמת?
אתה יודע?
ממש התרגשתי באותו רגע שהמבטים שלנו התנגשו.. וזו לא הייתה פעם אחת.