שהייתי בדרך למור אז צילצלתי לאמא, להגיד לה שיצאתי ושיש לה ולאבא הפתעה בבית. "סבבה, תודה! אני עוד כמה דקות יוצאת לקניות".. שקר. היא הייתה בבית חולים. אצל אבא.
רק בשעה 10 [לפני חצי שעה] אמא אמרה לי שאבא בבית חולים.
אני שונאת שהם לא אומרים לי כלום!
בקושי יש ארוחת חג, אין מחר כלום... אוף. לא הייתי צריכה לומר שאני לא רוצה ארוחת חג.