באמת שנמאס לי כל הקטע של הביקורת הזו.
גם הביקורת העצמית.
אני חייבת לציין כי מאוד מאוד נמאס לי מהחברה ומהאנשים סביבי, אם כי נמאס לי גם מעצמי.
אני תמיד חייבת להיות שם בשביל החברים, לסלוח, לאהוב, לעודד ולגרום להם לחייך
ולהבין
שהחיים לא כאלה גרועים.
זה מה שאני מלמדת את חבריי, יקיריי ואהוביי.
את האמת?
הפסקתי להאמין במה שאני עצמי מלמדת.
אני שונאת שכועסים עליי בלי לנסות להבין בכלל למה אני עושה או לא עושה דבר מסויים.
אני שונאת שישר צועקים ומתעצבנים.
אני שונאת.
נמאס לי להיות זאת שתמיד מרימה את הראש ומרימה גם אחרים.
נמאס לי לתמוך בכולם וכשאני צריכה שיבינו אותי זה לא קורה.
מה ביקשתי?
רק הבנה.
יודע/ת מה?
רק לנסות להבין.
נמאס לי.
באמת.
ואם אין לך משהו חשוב להגיב אל תגיב/י.
באמת שאין לי כוח.
וזין שאני כולי דיבורים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
-Dolls-