נכנסתי לזה ביום שני, בפחד הכי עצום בעולם.
לא יכולתי לישון מרוב לחץ. שדוד יכעס, שהחברים למגמה יכעסו.
לא קיבלתי על הראש.
יום שלישי סתם ישבתי שם... בכיף.
ברביעי "תקעו" אותי על הסאונד. לומר את האמת?
אני לא מתחרטת על אף שניה שנכנסתי להפקה הזו, אלא מתחרטת שנכנסתי מאוחר מדי!
הצוות של "הנפש הטובה מסצ'ואן", משמע, כיתות י'-י"ב תיכון שוהם, אני מתה עליכם, המון!!!!!
אני כל כך שמחה שנפל בחלקי להיות שותפה ליצירה המקסימה הזו ולהתרגש כל פעם מחדש.
אוהבת אותכם. מיליון. באמת.
אופיר ואני באיזה 1 וחצי בלילה, עם מיליון שכבות עליי, כי קר.

ברביעי בבוקר, אני אפילו לא זוכרת מי צילם אותי.

שרון ואני גם ביום רביעי.

אופיר ואני #2.

עודדי ואני בהפסקת צהריים של יום חמישי, יום הגנרלית!

מימין לשמאל: שרון, אני, יעלי, עודדי ונעמה- כמעט כל הצוות של "משחקים בחצר האחורית".

מלמטה למעלה: נעמה, יעלי ואני בצהריי יום חמישי :)

הדבר הכי יפה בכל העולם כולו, מושא הסגידה שלי: הדום, הבמה שלנו.

מלפני חצי שעה... עם זר הפרחים הכי יפה בכל היקום, שקיבלתי מההפקה המקסימה.

אחת החוויות היותר מרגשות, מצחיקות, מתסכלות ומלמדות שחוויתי אי פעם.
מגמת תאטרון, תיכון שהם, אין מילים לתאר כמה אני גאה ואוהבת אתכם.
אתגעגע.
עוד חודש יומולדת.