הוא הסתובב בין כל האנשים בכל כדוה"א.
ביקר בפולין, בסיביר, בפיליפינים, בארגנטינה ובניו-יורק.
יום אחד נועד רק בשביל לבחון את הדברים שרצה להבין.
למד שפות חדשות, אומנם לא את כל השפה, אבל חלקה.
למד תרבויות חדשות, מצא חברים חדשים.
איך בעצם אפשר להגדיר חבר? חבר זה מישהו ששם בשבילך, שמקשיב לך, וההפך.
אולי הוא בעצם הכיר מכרים חדשים. כן, זאת המילה.
בכל אופן, יום שלם הוא הסתובב בעולם. באיזי, בשקט. לא מיהר או משהו, חס וחלילה. בחן כל פרט ופרט
באנשים. הסתכל עליהם מביאים את הילדים שלהם לביה"ס, יורדים לרכבת התחתית בדרכם לעבודה, חוזרים מהעבודה- הילדים כבר בבית. אוכל לילדים, ולמיטה. בחן אותם בזמן הסקס שלהם, אם הם נהנים, אם הוא מלא בתשוקה, או שמא הוא ריקני ונועד רק לפורקן מיני.
ביום השני הוא ביקר בשוודיה, יפן, בוליביה וקליפוניה. הוא, בעצם, הבין שעצוב לו.
הוא לא חווה עדיין מהי אהבת אמת וסקס תשוקתי ואוהב, או סקס לשם פורקן מיני.
אין לו ילדים שהוא צריך להביא לבי"ס, או ליסוע ברכבת התחתית כי הוא עובד בגורד שחקים ההוא, במרכז העיר. אין לו, בעצם, סיבה להתעורר בבוקר.
חשב שהחברים שלו הם בעצם מכרים, כי הם רק שאלו לשלומו מדי פעם, לא דרשו יותר מדי לדעת... וכמובן, ההפך. עצוב שלא היה לו עם מי לדבר, עם מי לצחוק.. הוא צחק רק עם עצמו, מסתבר.
ביום השלישי הוא ביקר בהולנד, ישראל, פרו ופלורידה.
צחק על האתמול שלו, כי הוא הבין... חיים- רק פעם אחת.
אז ישר הוא הלביש לעצמו חיוך מקסים על הפנים, ויצא למסע בעקבות האהבה שלו, או הסקס החד-פעמי שמצפה לו בערב.
הוא שאל את מכריו לשלומם, שאל מה שלום הילדים, המשפחה. שאל ושאל ושאל ושאל. ונהנה מהשיחה!
נסע וביקר בכל מיני מקומות שעוד לא ראה מימיו, הלך להצגות, לסרטים. יצא לפגישות, וחיפש עבודה.
במקום להתמרמר על החיים שאין לו, הוא הלך לייצר לו חיים שכאלה.
כי אחרי הכל...
חיים- רק פעם אחת.
*נכתב בהשראת הפוסט האחרון של שי [קליק בדיוק כאן ואתם שם]
*לא בטוחה שתבינו מה המסר שלי פה, אם בכלל יש פה מסר.. אבל אני מרגישה עם זה טוב :)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
-Dolls-