כל פעם שהוא עוזב אני מתחילה לחשוב..
הוא נוסע ואני עמוק בתוך עצמי..
מצד אחד קשה מהצד השני חופש.. אבל לא חופש מוחלט כי הרי הוא שם הוא יחזור, אני מתה שיחזור.
הוא נהיה חלק ככ גדול ממני לא יאמן.
אבל יש משהו שמטריד אותי משהו שאני צריכה לסדר, את העיניין עם האקס.. 4 שנים זה לא מעט זמן ועבר כבר שמעט עוד 4מהפרידה זה אומר 8 שנים של סרט.. אני ככ רוצה לשבת איתו לדבר כמו פעם בלי שום קטע אחר פשוט להיות עם ההוא האמיתי אפילו רק ליום אחד, הכל התפוצץ ומאז אנחנו כמו זרים למרות שלא באמת יש סיבה לפרידה זה פשוט הספיק לשנינו אמרנו דיי והמשכנו חלקית בחיים. הוא ככ סגור בחיים לא אדע מה יש לו בפנים זה בלתי אפשרי אבל אני חולמת..
אתמול הוא גילה שאני מאורסת כברוכשישבנו בפארק הוא ברח לי מאוד מהר.. רציתי לבכות, אבל על מה?!
אני לא מבינה איך מישהו יכול להיות סגור כמוהו זה פשוט לא הגיוני..
אבל עמוק בפנים אני מרגישה שלא אוכל להתחתן בלי לסגור איתו את הפינה, לכן אני עדיין מנסה, לא יתכן שהבן אדם שהכי מכיר אותי בעולם והיה החבר הראשון שלי שנתתי לו הכל יהפוך לזר מוחלט שרק יודע את שמי.. זה לא עובד ככה לא אצלי..
ככה זה עם כלבות ולא במפתיע..
אוף אין לי כבר רעיונות איך לגרור אותו לשיחה הזאת, איך לסיים תקונפליקט המוזר הזה..
ראיתי סוג של בעסה על פניו כשהוא שמע שהתארסתי, ייתכן שבאמת עדיין אכפת לו ולכן הוא קר רוח.
ויש עוד סרט החבר חוזר עוד 4 חודשים, 4 חודשים של לבד בדידות וגעגוע למישהו שהציע לי נישואין וטס יום למחרת..
חיים קשים בסוף מתים אבל ככה?!
אני עוברת מסרט לסרט ועכשיו גם מובטלת ועד שאתחיל לעבוד תצא לי הנשמה.
אני חושבת שיש לי עוד סיכוי להיות מאושרת..
אבל אני חייבת לסיים תסרט עם האקס זה מציק לי החלטתי שבמקום לברוח ממנו כמו שעשיתי עד עכשיו אני צריכה לעמוד מולו זקוף ולהתמודד הרי הוא תמיד יהיה בזכרונות זה לא ישתנה.
כמה קשה זה לעבור אהבת נעורים טהורה, בלי שקרים בלי משחקים רק העולם שלא תמים שמחכה אחרי מעבר לפינה..
הבן אדם המדהים בעולם הזה שגורם לי אושר =]
Love U Soo Much..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: