כי החיים הם לא סרט מצויר

יום העצמאות עבר. לא היה משהו ששווה להתעכב עליו. כרגיל, אם אני נותנת לעצמי לצפות ולתכנן, אני מתאכזבת. אני צריכה להפסיק לעשות את זה. בעיקר נתקפתי הרבה מחשבות על העתיד. דבר שמאוד מובן מאליו בהיותי בתקופת מעבר מעצבנת שכזו. הרבה מחשבות על איך אני רוצה לנצל את הזמן שנותר לי והאם אני מבצעת את הבחירות הנכונות. לא לגמרי ברור לי ואני שוגה בחלומות ובפנטזיות ספרותיות. אני לא מרוצה ואף אחד לא מצליח לעזור לי. כל עוד אני לבד או עם משפחה אז טוב לי אבל ברגע שאני בחברה אני מצפה שיקרו דברים ומתאכזבת. מצד אחד אני רוצה לעשות מלא דברים עם אנשים ולהנות, להיות בים כל יום ולשכוח מכל הצרות. ומצד שני אני רוצה שיעזבו אותי בשקט ואין לי סבלנות ליותר מדי אנשים.

אני יושבת בתקופה האחרונה ועוברת על הרבה מאוד תמונות של אנשים. הרבה זכרונות של איך הם נראו פעם. שמזכירים לי איך היה פעם. תמיד פעם היה יותר טוב.. אני עושה דברים שהבטחתי לעצמי לא לעשות אותם. לא לשבת ולהתרפק על העבר ללא הכר. אני צריכה אחיזה חזקה במציאות. אני מסתכלת על תמונות של אנשים שפעם אהבתי ומתאהבת בהם מחדש דרך התמונות. ואז מבכה על העובדה שהם כבר לא חלק מהחיים שלי כמו שהייתי רוצה. אני לא יודעת מה אני רוצה וכשאני יודעת אני פוחדת.

תמונות זה דבר נפלא, הן מקפיאות את הזמן, משאירות אותנו ילדים תמימים וחייכנים. אני מסתכלת עליהן ורוצה גם, רוצה לחזור לשם ולשנות, לעשות שיהיה אחרת, לעשות שיהיה יותר טוב. והרי הבטחתי לעצמי שאני לא אעשה את זה. שאני לא אתחרט. ובסוף זה הוביל אותי להתחרט על ההבטחה הזו שהפכה אותי ליהירה מדי. גם כל העולם הזה שסובב אותי, שאומר לי כל הזמן מה אני שווה, גם הוא הפך אותי וליהירה וכל כך מודעת. פעם זה לא היה ככה אבל בגלל שרציתי להיות תמיד בשליטה אז אני כבר לא מסוגלת פשוט לחיות.

פתאום באמצע חוויה טובה ומוזרה שעברה עלי השבוע אני מתכנסת בתוך עצמי ומתחילה לחשוב ולנתח ולפחד. במקום פשוט להיות שם ולנתח דברים רק בחלומות. אני רוצה לחיות סתם, להיות כל כך עסוקה בחיים שלא תהיה לי אפילו שניה לחשוב, שאני לא אהסס לרגע. איזה חיים טובים זה יהיה. כל כך מלאים. חשבתי להתחיל לעבוד אבל כבר אין כמעט מקומות שיקחו אותי לכל כך מעט זמן. אולי משהו לקיץ. נראה..

עכשיו אני יכולה להירגע קצת. החזרתי את השליטה לידיים שלי, אני חושבת.. אני אהיה רגועה ולא אצפה ליותר מדי, לפחות בסוף שבוע הזה. לנשום עמוק ולהירגע, זה כל מה שהייתי צריכה.