כי החיים הם לא סרט מצויר

מחרתיים (או בעצם כבר מחר) יש לי בגרות בביולוגיה ומה אני עושה? לא לומדת. ואל תבינו אותי לא נכון, המגן שלי הוא לא 100 וגם במתכונת לא קיבלתי ציון כזה אבל עדיין לא יכולתי להביא את עצמי לכדי למידה של למעלה מ-5 דקות שלמות, ואני אפילו לא יודעת למה... כל מה שעשיתי כל הזמן שהייתי בבית ועשיתי את עצמי לומדת היה בעצם לקרוא עוד ספרים, אני פשוט טחנתי ספרים - קראתי שניים ואני כבר התחלתי היום את השלישי והכול מיום חמישי עד היום! בעצם עשיתי גם עוד כמה דברים חוץ מלעשות את עצמי לומדת. ביום חמישי אחרי הצהריים החלטתי שהגיע הזמן לסדר את החדר שלי וזה אומר להכניס את כל הבגדים שנמצאים דרך קבע על הרצפה לתוך הארון ולזרוק את כל הדפים שמסתובבים אצלי בחדר ועליהם כתובות כל מיני נוסחאות בכימיה ותרגילים במתמטיקה. במהלך סידור החדר נתקלתי בכל מיני חפצים שלא באמת שייכים לי אלא הושאלו על ידי אנשים מאוד נחמדים ושלא טרחתי אף פעם להחזיר להם אותם, לכן עשיתי רשימה כדי שכל מי שיקרא את הדברים שאני כותבת היום יוכל בכל הזדמנות להזכיר לי להחזיר לאותם אנשים את רכושם, ובאותה הזדמנות עשיתי לי רשימה קצרה של מידות הנחמדות שלי.

אני צריכה להחזיר:

לטלי - פליז סגול שהיא נתנה לי בל"ג בעומר, 10 ₪ על הנסיעה במונית שהייתה בשעות הלילה המאוחרות.

לנועם - הספר 'נער קריאה' שהיינו צריכים לקרוא לשיעור ספרות ואף פעם לא באמת סיימתי.

לאמיר שגיב - הספר 'האופסימיסט' שקראתי בתחילת השנה ואני אפילו לא באמת זוכרת על מה הוא מספר.

לג'סייה - הסרט 'BLACK BEAUTY' שהיה ממש עצוב.  

לכולם - כסף על כל מיני דברים לא זכורים.

צריכים להחזיר לי:

מור - כסף (אני לא זוכרת בדיוק כמה) על הפעם שאכלנו במסעדת 'פסטו' ביומולדת של טלי.

ג'סייה  - ספר כלשהו של טרי פראצ'ט באנגלית.

יעל פ./נועה - את הספר הורוד שלי (שמו מצונזר).

ההמשך לעלילות הסופ"ש הגיעו יום אח"כ. ביום שישי החלטתי לקחת לעצמי חופש (אחרי השעות הרבות שישבתי בבית ולמדתי) אז החלטתי ללכת לים. בדרך מסבתא שלי לתחנת האוטובוס כאשר הלכתי לתומי ברחוב ראול ולנברג (מישהו שהציל יהודים בשבדיה במלחמת העולם ה-2), שמעתי פתאום מישהו שאומר לי שלום, הרמתי את ראשי ופתאום ראיתי מולי מישהו בן עשרים ומשהו ישר הבנתי שהוא כנראה ליווה אותי באיזשהו טיול ואני בעקבות זכרוני הגרוע לא מזהה את העומד לפני. אמרתי לו שלום בנימוס והודיתי באשמה של אי זיהוי העומד מולי, אבל רק לאחר עוד כמה רגעים של בלבול הצלחתי לקלוט שאני בעצם לא אמורה להכיר את אותו בחור ושהוא בשיא הטבעיות אמר לי שלום רק בגלל שמשכתי את תשומת ליבו, אני?! טוב אז חייכתי שם בביישנות והוא המשיך לדבר איתי כאילו זה בסדר כי אחרי שאמרים שלום אז כבר בטח מכירים... הוא שאל אותי כמה שאלות ואני כי כנראה לא באמת ממש התרגשתי, הצלחתי לענות לו וגם להחזיר לו שאלות משלי תוך כדי הליכה לכיוון תחנת האוטובוס. אחרי עוד כמה בתים הוא אמר ששם חבר שלו גר והוא בדיוק הולך אליו, אז נפרדנו והוא אמר לי שאני חמודה והלך. הוא בעצם התחיל איתי! מישהו בן עשרים ומשהו התחיל איתי! זה אומר משהו, לא? אז הלכתי לי מאושרת ושמחה לים וביליתי שם עד שהשמש התחילה לשקוע והתחיל להיות קר. אז חזרתי הביתה, התרחצתי והצטרפתי למשפחה שלי לארוחת ערב חגיגית לכבוד היומולדת של הדס שלכבודה אימא שלי קנתה שתי עוגות ממש טעימות(!). אחרי שכנועים ארוכים אבא שלי הסכים לקחת אותי למור ושם היינו מור, נועה, טלי ואני. והחלטנו לראות צ'ארלי במפעל השוקולד אבל בגלל עייפות שנגרמה בעקבות מלחמת גלים אכזרית שהתרחשה בים כמה שעות לפני כן, הפסדתי את רוב הסרט כי נרדמתי ואז גם נשארתי לישון אצל מור וכך עד אחרי ארוחת הצהריים של יום שבת לא באמת ישבתי ולמדתי וגם עכשיו אני לא באמת לומדת כי פשוט אין לי חשק ללמוד. אחרי הצהריים נסענו כל המשפחה (חוץ מענת שנשארה בצבא) לגראנד קניון לכבוד שבוע הספר ולמרות התהייה שלי בתחילה על קיום שבוע הספר במוזיאון, עצם קיומו שם כנראה הייתה החלטה נכונה כי היו שם את כל החניות מסביב ואם מתעייפים או נעשים רעבים או משהו כזה, אז פשוט אפשר ללכת לאזור של האוכל ואם בדיוק רוצים גם לקנות עוד דברים, לא צריך לנסוע לעוד מקום להשלמת קניות... ולהלן הדברים שנרכשו ביוזמתי:

1. 2 ספרי המשך של יומני הנסיכה (מספרים 5 ו-6) שבמקור אמורים להיות של הדס אבל אני אקרא אותם קודם ואחזיר לה כשאני אסיים (ביום רביעי או חמישי מקסימום).
2. הספר השלישי של סדרת הספרים ארטמיס פאול (פשוט סדרה מגניבה).
3. הספר השלישי בסדרה של ספרים על ילד-חתול שמסתובב בין כל מיני עולמות (הקודמים היו 'חיי קסם' ו'תשע הנשמות של כריסטופר צ'אנט' ועכשיו קניתי את 'שבוע המכשפות') - מומלץ בחום).
4. הספר 'לרחם על סיליה' שהוא ספר מתבגרים מטומטם אבל הוא כתוב כולו בצורה של מכתבים ואני ממש אוהבת ספרים כאלה.
5. הספר 'פומפיי' שהוא מן רומן היסטורי וזה אחד הז'אנרים האהובים עלי.
6. כל ספר שאבא או אימא שלי קנו והוא יהיה אפילו טיפה מעניין (למרות שזה לא ספרים שאני בחרתי).  

בקיצור הימים האפשריים ללמידת ביולוגיה עוברים חולפים להם ביעף ואני ביליתי עכשיו את כל הערב בלהיות בייביסיטר אבל כמובן שהעדפתי לקחת איתי ספר של יומני הנסיכה מאשר ספר ביולוגיה כי אני, מצדי כבר התחיל החופש אפשר פשוט לישון שבוע ואז להיות בים שבוע ואז להיות בבריכה שבוע וכך הלאה בקיצור מי צריך ללמוד?! כנראה שאני לא, למי יש עוד כוח לפתוח את הספרים בביולוגיה ולקרוא על כל התהליכים המרתקים שמתרחשים בתאים של צמחים שמנהלים מערכות יחסים עם אור השמש והם יכולים להסמיק רק בצבע ירוק? לא לי זה בטוח. אז בתקווה שאולי אני אדע קצת יותר ביולוגיה עד יום שלישי (ואני בספק) אני נפרדת מהמחשב...