כי החיים הם לא סרט מצויר

לפני כמה ימים נזכרתי בקלפים. ופתאום קלטתי שהם צדקו, שכל הזמן התשובה הייתה לי מול העיניים ופשוט לא רציתי לראות אותה או שבעקבות עצה שקיבלתי בחרתי להתעלם ממנה. איך יכולתי להיות כל כך עיוורת, למה תמיד אני בוחרת בכל הדרכים הלא נכונות? האמת שהסיבה בגללה נזכרתי בקלפים הייתה שרציתי לעשות קצת סדר במחשבות שלי כמו שהיה בערך לפני חצי שנה, רציתי לברר האם יש לי לאן להתקדם והאם יש סיכוי לפעולות שלי בכיוונים מסוימים. אין לי באמת מושג למה, אולי בגלל שהשתניתי בצורה כלשהי בזמן האחרון, אני עצרתי את עצמי מללכת ולבדוק את מה שכל כך מטריד אותי. החלטתי שהפעם אני רוצה לגלות לבד את העתיד שלי ואולי גם לבנות אותו לבד מבלי שתהיה לי כל הזמן ברקע המחשבה של מה שנאמר לי שאמור לקרות.

בזמן האחרון אני גיליתי שאני מושפעת בקלות רבה מדי ממה שאנשים אומרים לי על אנשים אחרים (רכילויות) ואז יוצא לי להסתכל על כל מיני אנשים בצורה עקומה ולשפוט אותם רק לפי מה שאמרו לי עליהם וזה לא בסדר כי לפעמים אלו חברים שלי ואני, במקום לשאול אותם דוגרי, נשארת עם המחשבות. הרבה פעמים גם קורה שאני צריכה לבחור בין חברים בכל מיני מצבים וזה ממש קשה כי אני לא רוצה לפגוע באף אחד אבל לפעמים הם לא מסתדרים ביניהם או לא שייכים לאותה חבורה של אנשים ואז נוצרת בעיה. אם רק הכל היה פשוט יותר, הייתי בשמחה קופצת על כל אותם אנשים ומחבקת אותם חיבוק דוב ענקי שלא נגמר לעולם כי זה פשוט מגיע להם, כי הם אותם אנשים שעושים לי את היום כל פעם מחדש ולי אין מושג איך להודות להם מלבד לקוות שהם לא יפגעו.

עכשיו אני מנסה לעשות שינוי קטן בהרגלי החיים שלי כדי שאני אוכל להמשיך אותם בצורה הרבה יותר טובה עם כמה שפחות בעיות במיוחד עם אנשים אחרים. כי תמיד הכל מתחיל ונגמר במה שאנשים אחרים חושבים ובמה שהם מרגישים והכי חשוב שיהיו מאושרים כי כל העולם הזה נע בעקבות מיליונים של אנשים שמשפיעים אחד על השני. אבל השאלה היא למה זה חייב להיות ככה, למה זה לא יכול להיות פעם אחת קשור אלי ולמה שאני חושבת ומרגישה? אולי אני פשוט מנסה יותר מדי, אולי דווקא אם אני ארפה מהכל, הדברים פתאום יתחילו להשתנות כמו שתמיד קרה - רק שכבר הכל נראה אבוד וכמעט ויתרתי על הכל, פתאום התחילו דברים להשתנות ובעיקר לטובה. אז אולי ורק אולי אני אוכל פעם אחת קצת להרפות ולתת ליקום לעשות את שלו במקומי. ומי יודע, אולי זה גם יהיה לטובה...

Bad Reputation

I don't give a damn 'bout my reputation

You're living in the past it's a new generation

A girl can do what she wants to do and that's

What I'm gonna do

An' I don't give a damn ' bout my bad reputation

Oh no, not me

An' I don't give a damn 'bout my reputation

Never said I wanted to improve my station

An' I'm only feelin' good

When I'm havin' fun

When I don't have to please no one

An' I don't give a damn

'Bout my bad reputation

Oh no, not me

Oh no, not me

I don't give a damn

'Bout my reputation

I've never been afraid of any deviation

An' I don't really care

If I'm strange

I ain't gonna change

An' I'm never gonna care

'Bout my bad reputation

Oh no, not me

Oh no, not me

An' I don't give a damn

'Bout my reputation

The world's in trouble

There's no communication

An' everyone can say

What they want to say

It never gets better anyway

So why should I care

'Bout a bad reputation, anyway

Oh no, not me

Oh no, not me

Oh no, Not Me,

oh no, not me

לפעמים אני רוצה להיות בדיוק כמו בשיר, לא לדאוג למה שחושבים עלי, להיות מסוגלת לכעוס על אנשים באמת, להיות מסוגלת להגיד את מה שבלב שלי באמת ופשוט לחיות את החיים בדיוק כמו שטוב לי. ולהיות מאושרת.

לילה טוב, עדי:)