כי החיים הם לא סרט מצויר

באיזשהו שלב בלילה כבר הכל התערפל במידה זו או אחרת אצל כולם. ובסוף כשכבר בא הבוקר, היינו שפוכים לגמרי. גם נוצר המצב המוזר שבו אני הייתי אחראית על פינוי המדורה. כל השאר לא היו ממש במצב לעשות יותר מדי למרות שטלי בהחלט עזרה. ממש בסוף כשכבר היה אור ושרפנו את הקרשים האחרונים (איכשהו קרה הנס והמדורה החזיקה כל הלילה למרות המחסור בקרשים כי הדוסים לא השאירו שום דבר כמו בשנה שעברה) פשוט ישבנו וחיכינו עד שברק יגיע מהבית של עמוס וילווה את ויקי שלא כל כך הייתה מסוגלת ללכת בכוחות עצמה (אולי בעצם כן אבל די דאגתי לה) וכשהוא הגיע עם נמרוד ואשד הם גם עזרו לנו לכבות סופית את המדורה ופינינו את האזור. בסוף גם מראם הלכה ואני יכולתי ללכת להתקלח ולישון. זהו. הלילה המוזר ביותר הזה נגמר סוף סוף (זה כבר היה אחרי 8 בבוקר). כשהתעוררתי בצהריים הכל כבר נראה כל כך רחוק וכל כך מוזר ולא הגיוני בחלקו. הרבה שאלות של למה ואיך, למה אנשים מתנהגים ככה ואיך כל זה בעצם קרה?

את המדורה הזאת מור אירגן, הוא דאג להשיג קרשים והוא דאג ללכת לקנות את האוכל והכל היה כבר מסודר והיה ידוע שהשנה חייבים אבל חייבים (ובמיוחד כי זאת המדורה האחרונה שלנו ביחד) שיהיה הכי כיף והכי מוצלח מכל השנים שעברו. אולי יש כאלה שיגידו שהמדורה הזאת בהחלט היוותה פריצת דרך מבחינת ההצלחה כי בהחלט היו הרבה רגעים מאוד מצחיקים אבל נראה לי שיש כאלו שיחשבו קצת אחרת. כנראה שהכל תלוי במצב רוח ובכמות האלכוהול ששתית. אני דרך אגב עדיין לא החלטתי איך היה, כנראה שעדיין לא עיכלתי הכל.

בערך בשעה 1 בצהריים (של יום שבת), מור בא עם יעל ואיליה והרבה קרשים והורדנו אותם במקום של המדורה (ליד הבית שלי כמובן). ברגע שהיו קרשים, היינו צריכים להציב שמירה מפני ילדים קטנים כדי שלא יגנבו אותם (או את המקום של המדורה). יעל ואיליה התנדבו להישאר לשמירה ראשונה ואני הייתי איתם וסיפקתי להם את כל צרכיהם במדבר (מזרון, קרם הגנה, מים) עד שהלכתי ב-2 לארוחת צהריים שממנה חזרתי בארבע שאז בדיוק איליה ויעל ומיכל (שגם הגיעה מתישהו) הלכו ומיכל מהכיתה שלי הגיעה במקומם. ישבתי איתה ודיברנו והגנו בחירוף נפש על המקום של המדורה ואז גם רימון באה והמשכנו לדבר (תוך כדי מעברי מקום בעקבות תזוזת השמש בשמים ונסיון לאתר מנגל). אח"כ יעל מרקוס באה להחליף אותן ואז גם טלי באה וגם מור בא מתישהו וקסניה. דיברנו על כל מיני שטויות ואז מור עוד פעם התלונן על זה שאנחנו חננות ואף אחד לא דאג לשתיה והוא ביקש ממני לבדוק אם יש לי שתיה בבית אז הבטחתי שאני אשאל (טעות מס' 1) ופרשתי לי לאיזו שעה הביתה.

כשחזרתי כבר התחיל קצת להחשיך והגיעו עוד כל מיני אנשים ואז בסביבות 9 התחלנו להבעיר את המדורה. בהתחלה פשוט מיציתי את היצר הפירומני שלי בלבהות באש במבט דבילי. אח"כ כשנמאס לי התחלנו גם להכין אוכל וגם קיבלנו כל מיני מאכלים מילדים קטנים שעשו מדורה לידינו והלכו הביתה. אכלתי קצת, צחקתי קצת. בשלב כלשהו גם באו לבקר אותנו אנשים ממדורה אחרת שהייתה בשכונה שלי שהייתה ליד הבית של עמוס, אנשים שכבר לא ראיתי מלא זמן כמו אשד ויובל למברג (וואו, נוסטלגיה). כשהם הלכו אז החלטתי להצטרף אליהם לביקור קצר במדורה השניה. הלכנו והגענו למדורה באווירה שונה לגמרי, רוב הנוכחים שם היו בנים שאת רובם לא הכרתי והיה להם מלא בשר ומלא בירות. כמעט מיד בא תומר והציע לי בירה שלקחתי סתם בשביל שיהיה וכשהוא ראה שאני לא באמת שותה אותה אז הוא לקח לי אותה ושתה אותה בעצמו (זאת הייתה החמישית שלו ובמספר הזה אפילו רוסים נהיים שיכורים). פגשתי גם את נמרוד ואסף והיו שם גם ילדים שפוצצו כל מיני דברים. נשארתי שם קצת ואז חזרתי למדורה שלי עם טל שבאה בשלב מסויים גם כן ועם עמוס שהחזיק בידו בקבוק בירה ולא היה יותר מדי שפוי בשלב הזה. כשחזרתי, התברר לי שפספסתי כל מיני קטעים מצחיקים של ריקודים אבל לא נורא. אנשים ראו את הבירה של עמוס והחליטו שהם גם רוצים וביקשו ממני שאני אביא שתיה, קודם שאלתי כמובן את אחותי אם היא מרשה לי לקחת משהו והיא הצביעה לי על שני בקבוקים ואמרה שאותם מותר לי (הם היו ליקר ויין). הבאתי את הבקבוקים למדורה (טעות מס' 2) והחלה התנפלות של אנשים על השתיה, גם אני שתיתי קצת אבל לא יותר מכמה לגימות כשהבקבוק הגיע לי ליד. כשהבקבוקים האלו נגמרו, התבררו שני דברים: אנשים הרבה יותר שמחים כשיש אלכוהול בסביבה, מור די שיכור. בהתחלה היה מאוד מצחיק לראות את מור מנסה להוכיח שהוא בסדר אבל אח"כ זה די נמאס והתחיל להיות מטריד. אנשים התחילו לשיר כל מיני שירים וחלק התחילו ללכת. ברק הכין תפוחי אדמה שרופים (יאמי!) ואני אכלתי שניים או שלושה. מתישהו ויקי חזרה מהמדורה השניה עם בקבוק בירה שנתנו לה אחרי הבטחות מגונות (שלא קוימו כמובן) וגם היא לא הייתה כל כך עצמה בשלב מסויים.

היה איזה רגע שבו מצאתי את עצמי ואת טלי כשפויות היחידות, מור עשה שטויות ויעל ואיליה ואביגיל עודדו אותו והשאר נעלמו או משהו. ישבנו ליד המדורה וזרקנו כל מיני עיתונים פנימה ודיברנו. מתישהו יובל למברג הופיע וישב איתנו ואז גם ויקי הצטרפה עם מראם והביאה אוכל ואז גם מיכל ומור באו ומתישהו גם יעל מרקוס הצטרפה (זה היה בסביבות 4 בבוקר). דיברנו על כל מיני דברים ואנשים התחילו לעשות מסאז'ים אחד לשני (אני קיבלתי אחד מטלי) וחלקם התחילו להירדם, טלי טוענת שהגשמתי פנטזיה (אולי היא צודקת, אני עדיין לא החלטתי). עוד פעם התחלתי לבהות באש וכבר הרגשתי די עייפה וכבר התחיל להיות אור בחוץ ואז החלטנו לסדר כי כבר יכולנו לראות מה אנחנו עושים. מיכל וטלי ויעל מרקוס הלכו ואז גם יובל הלך וויקי ישנה ונשארתי רק עם מראם ושתינו בהינו באש וחיכינו לברק שיבוא ללוות את ויקי.

בסוף אחרי שהכל נגמר יכולתי ללכת לישון ופתאום הכל התערבל לי במוח, כל מיני דברים לא לגמרי הגיוניים שקרו הלילה. דברים שכנראה יכלו להימנע אם לא הייתי עושה כמה טעויות (ראו טעות 1 ו-2) ופתאום שאלתי את עצמי אם באמת יכול להיות שכל הדברים האלה באמת קרו (ההיה או לא היה).

בכל זאת הוסקו כמה מסקנות והופקו כמה לקחים עצמיים - אני צריכה להיות יותר אסרטיבית, שיכורים זה לא דבר נחמד, יש עוד אנשים נחמדים אי שם בעולם, גיטרות זה מגניב, לשיר זה מגניב, אש זה סופר מגניב(!), אני מסוגלת להישאר ערה לילה שלם ועדיין לא לאבד את מצב הרוח (זה חשוב מאוד לקראת שנה הבאה), אנשים נוטים לשכנע את עצמם שהם יהנו רק עם אלכוהול, כבר הרבה זמן לא הודהמתי ככה מאנשים, כבר הרבה זמן לא נהנתי ככה בחברת אנשים, לישון זה חשוב לבריאות.

אז עד לל"ג בעומר הבא, היו שלום..