משועממת כרונית...

אתמול פגשתי בחור. אני יודעת שאני רושמת את זה הרבה לאחרונה אבל פגשתי אותו בדרך המסורתית והעתיקה.
לא ידיד, לא דרך חברים, לא דרך אתר הכרויות. בחור פוגש בחורה במקום אקראי. בחור ובחורה מחבבים זה את זה. בחור ובחורה מדברים במהלך הערב וקובעים לדייט. 
כמה שהתגעגעתי לדרך הישנה והטובה. ויש לי פרפרים בבטן. אני לא זוכרת מתי חוויתי את ההרגשה הזו בשנה האחרונה.

בשל העובדה שבעוד כשבועיים תתחיל לי תקופת מבחנים/הגשת עבודות נוראית במיוחד החלטתי לנצל את הזמן המועט שנותר לי כדי לצאת ולפנק את עצמי כל עוד אני יכולה. או כל עוד עדיין לא פרסמתי את הפוסט הקבוע שבו אני אכריז הכרזות מיותרות שלא יתממשו באמת על כך שבחודש הקרוב אני מתנזרת מסקס, לא שותה ולא יוצאת בשל תקופת המבחנים. הצהרה שתחזיק מעמד ליומיים בלבד. 
אז אתמול קבעתי לעצמי את התור הקבוע בספא למסז' לפני תקופת המבחנים. זו פעם שלישית בערך שאני עושה זאת ואני ממש מתחילה לחבב את המסורת הזאת שעשיתי לעצמי. הפעם קבעתי לעצמי שיאצו והיה כואב במיוחד... מעולם לא עשיתי את הטיפול הזה ונוכחתי לדעת שהוא כואב יותר ממסז' שוודי או רקמות רגיל.
לא שזה באמת מעניין מישהו... סתם שתדעו.

בערב קבעתי ללכת עם חברה ליום הסטודנט של אריאל. לא שתכננתי ללכת... שלומי שבת היה אמור להופיע אבל בשל מות אביו לפני יומיים הוא ביטל את ההופעה ומצאתי את עצמי קונה כרטיס בשל מחליפו שלא מובן למה לא נקבע מהתחלה: ברי סחרוף.
כך עשיתי פעמיי לאריאל בשעת ערב מאוחרת. לקחתי איתי תיק גדול כדי לישון אצל חברה אבל דיי קיוותי שאוכל למצוא טרמפ הבייתה.
הגענו יחסית מוקדם למקום. הסתובבנו בין הדוכנים, אכלנו. ואז ראיתי אותו. יושב לו בצד ליד דוכן של דיסקים, בחור קצת תמהוני עם פנים עצובות ואמרתי לחברה שלי שנלך לדבר איתו כי הוא נראה לי עצוב. עוד לפני שהספקתי לפצות את פי הוא שאל איזה מוזיקה אני אוהבת ואחרי מבט חטוף בדוכן עניתי לו שלא את המוזיקה הזאת. הוא חייך ושאל אותי מה אני אוהבת והסיק מסקנות שגויות לפי לבושי. כן, לבשתי שחור, חשוף ואיפור כבד והייתה לי שרשרת קולר הדוקה לצוואר... אבל העמדתי אותו על טעותו. אחרי כמה דקות התחילה ההופעה של מופע הארנבות והלכנו לבמה אחרי שאמרתי שעוד נשוב. 
ההופעה הייתה מעפנה (מעולם לא הייתה מעריצה של הקספרים..) ואכן שבנו לדוכן. זאת אומרת, הכרחתי את חברה שלי לחזור איתי לדוכן.
הבחור חייך אליי ושאל אם אוכל לקנות לו בירה. כמובן שהסכמתי.. הייתי מסכימה להרבה יותר מזה :)
אז קניתי לו בירה והמשכנו לדבר עוד קצת. ואז ברי עלה ונפרדתי ממנו שוב... ברי היה מצויין כהרגלו. חברות שלי ואני עמדנו שורה ראשונה כאחרונות הגרופיות.
כמובן שאחרי ההופעה חזרתי לדוכן, הפעם לבדי וראיתי אותו מחייך אליי מרחוק. דיברנו כמה דקות והוא נתן לי את הכרטיס ביקור שלו ואת הטלפון והציע שנשב. הבחור זנח את הדוכן והתיישב איתי בפינת הזולה הקרובה וכך העברתי איתו את השעה וחצי הקרובות כשאינפקטד משרום מרעישים לנו ברקע והורסים את השיחה. סליחה למעריצי אינפקטד, אבל פשוט היה נורא...
הבחור בן 34. בעל חנות דיסקים בת"א, הוא עצמו הוציא שישה דיסקים עד היום (בחיפוש קצר בגוגל אפילו מצאתי אותם לרכישה). הבחור d.j בחתול והכלב והברקפסט קלאב ומועדונים נחשבים ונחשבים פחות. הבחור חתיך ברמות שמעולם לא חשבתי שגבר כמוהו יתעניין בי... (כן, כן... דימוי עצמי נמוך וכל הבולשיט הזה. אבל פאק... הייתם צריכים לראות אותו).
אחרי השיחה איתו הרגשתי פרפרים בבטן. כאלה שהיו לי רק בגיל 16 כשראיתי את תומר מיב' חולף על פני ולא מודע לקיומי. ורק התקווה שהמבט שלו יפגוש את שלי כשהוא יחלוף לידי עוררה בי פרפרים בבטן. כאלה פרפרים. 
הוא הציע לי טרמפ הביתה אבל סירבתי באלגנטיות כי היה עליי להמתין עד שהאירוע יסתיים והייתי כבר ממש עייפה, אז נשארתי לישון באריאל אצל חברה.
בעקרון קבענו לדייט בשבוע הבא. אבל בין אם הדייט הזה באמת יצא לפועל או שלא, היה לי פשוט ערב מדהים בחברת גבר מושלם ורק זה היה שווה את זה.


י'.