משועממת כרונית...

בתזמון מושלם מאי פעם, בתקופה נוראית של ריבים עם חברים ומצבי רוח בלתי נסבלים ונשלטים... עשיתי סוף סוף השבוע את הקעקוע שכל כך ייחלתי לו. למעשה היה זה אמור להיות הקעקוע הראשון שלי, אבל כמובן שהיו לי עיניים גדולות וחשקתי בהתחלה במשהו גדול יותר (תזכורת)-

עד שלבסוף עשיתי את הקעקוע שרציתי מאז שאני זוכרת את עצמי מפנטזת על קעקועים: 

המשפט: Non, je ne regrette rien. ובתרגום מילולי: לא, אני לא מתחרט על כלום.
מישהו שפעם עבדתי איתו אמר לי השבוע שהמשפט הזה הוא כל כך אני ושכולי באמירה הזאת, ולא יכלתי שלא להסכים איתו. 
אני יכולה לכתוב פוסט שלם של חרטות שלמעשה אני לא מתחרטת על אף אחת מהן. 

שחלק גדול מהחרטות האלה קרו גם השבוע למעט הקעקוע המושלם שלי שאני רק מסתכלת עליו ובוכה מאושר.

ועכשיו אני כבר לא יכולה לחכות לקעקוע הבא!!

אז יאללה, תתחילו לעזור לי לחשוב על מתנה לעצמי לסיום התואר :)