משועממת כרונית...

ביום חמישי האחרון, אחרי חודש של הכנות קדחתניות ואינספור קניות, סוף סוף הגיעה מסיבת הרווקות של חברה שלי.

משום מה בבוקר חמישי החלטתי שזהו זמן מצויין לעשות את מבחן טובה הארור ולהוציא מרשם לרטלין. למי שלא יודע, זהו מבחן שבוחן הפרעת קשב וריכוז ובגלגולו הקודם היה זה אחת משיטות העינוי של הקגב. סתם, לא באמת. אבל זה היה צריך להיות! אחרת אני לא יודעת למה לשבת בחדר קטן, מטר על מטר שקירותיו לבנים, עם כיסא אחד ומחשב משנות השמונים עם מסך שחור ופלאשים של מלבנים לבנים במשך חצי שעה, לא נלקח כעינוי של המוסד או הקגב.
אחרי המבחן הראשון נתנו לי רטליו והלכתי להעביר את הזמן בביאליק בר"ג (המבחן היה בבורסה). בסופו של דבר אחרי שיטוטים מעייפים מצאתי שלוש שמלות מדהימות לחתונה של חברה שלי ולבסוף קניתי את שלושתן במחיר סוף עונה שווה לכל נפש- 380 ש"ח כולן יחד, כשהתכוונתי להוציא על השמלה לחתונה עד 400 ש"ח. אז אולי אחרי הכל יצא משהו טוב ממבחן טובה הזה, שמלות ורטלין. כי לא עברתי את המבחן והפלא ופלא- שהייה בחדר לבן קטן ובהייה במסך שחור עם מלבנים לבנים גורמת להפרעת קשב וריכוז ורצון לנוס על נפשך! 

אחרי המבחן עשיתי פעמי לעבודה, לאסוף את העוגה שחבר מהעבודה אפה לי. לחבר שלום. הוא קונדיטור במקצועו ובין לבין לימודיו הוא משלים הכנסה במוקד אצלנו. להלן העוגה שהוזמנה:



 
העוגה סחפה קולות התפעלות וצילומי אייפונים רבים שכעת פזורים באינטגרמים השונים.
אחרי שלקחתי את העוגה חזרתי הביתה כדי להניחה במקום מוצל ולחזור חזרה תל אביבה לאסוף את הקאפקייקס שחברה נוספת הכינה לי לאירוע. לחברה שלום. להלן הקאפקייקס:

 (אוף, למה תמיד אחרי שאני מעלה תמונות מהאינסטגרם הן יוצאות מוזרות ועם פסים?? :/)

אחרי שאספתי את הקאפקייקס חזרתי שוב הביתה, ועשיתי זאת בזמן שיא (מבחן טובה #1, קניית שמלות, מבחן טובה #2, עוגה מהעבודה, חזרה הביתה, חזרה לת"א, חזרה הביתה) של שעה והגעתי לפני ארבע וחצי הביתה (אפילו הספקתי לישון שנ"צ!). אני כזאת וונדרוומן! :)

אחותה של חברה שלי אספה אותי לקרא שש וחצי ואחרי כמה טעויות בדרך הגענו לגליה ספא בכוכב יאיר, שם ערכנו את מסיבת הרווקות.
תרשו לי לעשות פרסומת קטנה- המקום פשוט מדהים והשרות של בעלת המקום עוד יותר מדהים!
לפעמים רוצים לעשות אירוע ורואים תמונות של המקום באינטרנט והוא נראה מדהים, הציפיות גבוהות וכשמגיעים למקום ההבדל הוא שמיים וארץ מהתיאור והתמונות באתר ומהמקום עצמו. 
הפעם הופתענו לטובה, התמונות באתר אומנם מדהימות והמקום נראה מושלם, אך הוא כאין וכאפס לאיך שהמקום נראה באמת והגודל שלו. 
הגענו לווילה ענקית בכניסה לישוב, ובחצר הקדמית חכתה לנו פינת זולה מדהימה על הדשא עם כריות ופופים, עמדת ברביקיו ענקית (אנחנו עשינו ארוחה חלבית כמובן, בנות.), שני שולחנות ענק וכיסאות בר. 
מהכניסה לא ניתן לראות את הבריכה המקורה במקום, כבר חשבנו שעבדו עלינו ואין בריכה. ואז בעלת המקום הובילה אותנו על דק ארוך לחצר האחורית ולעיניינו נתגלתה בריכה מחוממת ענקית (המקום הוא ספא ועושים בו טיפולים הידרותראפים- למתעצלים מבנכם שלא פתחו את הלינק), שסביבה דק רחב וכרסאות קש מרופדים, שולחן אוכל ענק וספסלים מעץ, מערכת ומקרן גדול. 
אם אחרי ההקדמה הזאת זה לא הובן, המקום מומלץ בחום.

לצערי אין לי תמונות של המקום מלבד אחת, כי רוב הזמן שהיתי בבריכה ולא היה לי כוח לצלם, אבל כך הבריכה נראית אחרי שקישטנו את המקום בבלונים לבנים ואדומים :)
(הבריכה עוד ממשיכה הרבה אחרי התמונה, האינסטגרם המעצבן לא מאפשר להעלות את כל התמונה)

אחרי שאכלנו ארוחת ערב במדשאה הקידמית (אסור לאכול במתחם של הבריכה), פשטנו את שמלותינו והשתכשכנו בבריכה.
לא היה חשפן, לא עשינו סדנת צחוק או הזמנו סקסולוגית. רק שמענו מוזיקה והשתכרנו בבריכה. 

ד"א, העוגה הייתה טעימה להפליא. אומנם מדובר בעוגת שוקולד רגילה כי אי אפשר לאלתר הרבה כשמדובר בבצק סוכר, אבל היא הייתה טעימה באופן מפתיע.

אני חייבת לציין שהיה מושלם, והברכה שכתבתי לחברה שלי גרמה לה לבכות. לא שזאת הייתה הכוונה, אבל היה מרגש. :)

זהו. השלב הבאה- חינה!
ואח"כ החתונה.
אין ספק שחתונות של חברים טובים זה עסק יקר :P

שיהיה לכם שבוע טוב.