החברה הכי טובה שלי התחתנה אתמול ולא הייתה מאושרת ממני! טוב.. מלבדה, מלבד ההורים שלה, בעלה, המשפחה... אבל אני הייתי המאושרת בחמישייה הפותחת :) היא החברה הכי טובה שלי מכיתה א'. למדנו יחד כל היסודי, חטיבה, תיכון, אוניברסיטה... השנה בדיוק מלאו לזוגיות שלנו עשרים שנה. יש מצב שאני משוחדת, אבל החתונה הייתה פשוט מדהימה. לא הפסקתי לבכות בחופה, כשהיא נכנסה לאולם, אחרי החופה, כשרקדתי איתה. הייתי ממטרה אנושית של דמעות שמחה. אני מקווה שלא יראו את זה יותר מידי בתמונות... הגעתי בשש וחצי לאולם עם אבא שלה, אחיה וחבר של אחותה ומיד הדלקנו ג'וינט בשביל להירגע (אביה לא היה נוכח במקום, אל דאגה). כדי להעביר את השעה הקרובה עד ששאר החברים והאורחים יגיעו עשינו סיבוב טעימות ראשוני בדוכני המתאבנים, ובשל המנצ'יס הנוראי טעמנו מכל האופציות שהוצעו לנו. את הכל הורדנו עם צ'יסרים של ערק וקוקטליים חתונתיים, צבעוניים ופירותיים. אחרי שעה בערך, שאר החברים שלי הגיעו. היה מאוד נחמד בשל העובדה שאנחנו חולקות כמעט את אותם חברים להעביר את הערב בין החברים הישנים והטובים מהתיכון לבין החברים מהאוניברסיטה. מידי פעם שמעתי לא מעט ברכות של "בקרוב אצלי"... יש מצב שמרוב כל הטקסיות הדתית והאמונות התפלות שלקחתי בהם חלק בשבועיים האחרונים, אני אתחתן בשבוע הבא. אל דאגה, אני אשלח הזמנה.