לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

משועממת כרונית...


עשרים ושמונה ימים...שש שעות...ארבעים ושתים דקות...שנים עשר שניות...אז העולם הסתיים.

Avatarכינוי:  היפשושית

בת: 39

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2012    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

12/2012

תזכורת מהעבר.


אני מרגישה שלא כתבתי הרבה מאוד זמן. בעצם אין פה צורך בהרגשה, באמת לא כתבתי הרבה זמן :)


אנחנו כבר כמעט חודש ביחד והכל כ"כ טוב ויפה. כייף לנו ביחד, אנחנו יוצאים, מדברים כל יום שעות, הכרנו כבר זה את חבריו של זה (חלקם לפחות).
אתם חושבים שבשלב הזה יגיע "אבל", אבל הוא לא מגיע. 
אני לא חושבת שאיי פעם היה לי חיבור וקשר כזה עם מישהו, גם לא עם האקס. אם איי פעם חשבתי שלא אזכה שוב להרגיש ככה או להיות עם מישהו בצורה כזו, אני שמחה לראות שהתבדיתי. 
ומה שעוד יותר טוב זה, שכבר בחודש הראשון הספקנו לריב, הוא ראה אותי בוכה ובמצבים לא קלים, ספרתי לו דברים מאוד לא פשוטים על עצמי, והוא בכל זאת נשאר ולא ברח. כפרעליו :)

אבל שום קשר התחלתי לא מגיע בלי התקף חרדה קטן וארור, ודווקא אחד כזה שלא היה לי כבר שנים.
אני מאשימה בזה רק את המרצה שלי לפסיכופתולוגיה ואת הרצאותיה על מחלות והפרעות נפשיות. בשיעור אתמול היא לימדה על התקפי חדרה והפרעת חרדה, עברה על הסממנים, התסמינים והטיפולים, ואני ככה עשיתי לעצמי "וי" קטן בראש על כל מה שהיה לי ואמרתי לעצמי שמאז הטיפול לא היה לי אפילו התקף חרדה אחד. אבל אז, כשחזרתי הביתה, בעודי במקלחת (מקלחות הן צרה צרורה מבחינת מחשבות) חשבתי על זה שלא היה לי התקף כבר שנים ומה יקרה אם יהיה לי שוב... ורק מהמחשבה שההתקפים יחזרו, היה לי אחד והתחלתי לבכות עם זרם המים.
יצאתי מהמקלחת כולי בהיסטריה ודופק מואץ, המשכתי לבכות ולחשוב מה יקרה והבחור שאני יוצאת איתו יפתיע אותי יום אחד כמו האקס הקודם ויגיד לי משום מקום שזהו, זה נגמר והוא לא רוצה יותר. המחשבה על ההתקף גררה התקף, וזה גרר מחשבות של פעם, שהכל זמני ולא מגיע לי מישהו כזה והוא יעזוב אותי ברגע הראשון שהוא יתאפס על עצמו כשהוא ישים לב שהוא נמצא... איתי.
ואז התקשרתי אליו בוכה והוא הרגיע אותי. יש לו נטייה לעשות זאת. רק לשמוע את הקול שלו מרגיע אותי.
סעעעמק, שלמתי למטפל שלי יותר מידי כסף כדי שכל החרדות וההתקפים האלה יעלמו. אפשר לדרוש מפסיכולוג החזר כספי? :P

עכשיו הוא שולח סמס שהוא נתקע בעבודה ולא נוכל לצאת הערב. אני של פעם אחשוב שהוא לא רוצה לראות אותי... אבל אני לא אגרר שוב למחשבות האלה :)
השאלה המתבקשת עכשיו היא רק מה אעשה הערב. האם אהיה פרודוקטיבית, אלמד ואסכם מאמרים לשני הסמינרים שיש לי להגיש השנה או שמא פשוט אראה Breaking Bad ואתחפר במיטה. ממממ... החלטות הרות גורל. תכלס כן... 


ובכל זאת אני חושבת שאבחר באופציה ב :)



נכתב על ידי היפשושית , 10/12/2012 22:40  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



73,973
הבלוג משוייך לקטגוריות: סטודנטים , 20 פלוס , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להיפשושית אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על היפשושית ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)