משועממת כרונית...

אין לי ממש כוח לכתוב וזה מתבטא בזה שאני כמעט כבר לא כותבת. 
יותר מידי דברים קורים ואין לי ממש צורך לשתף יותר... אז למה אני פה? אין לי מושג. סביר להניח מהסיבה שאני צריכה לעשות שלוש עבודות גמר, מתוכן שני סמינריונים ואני דוחה את הקץ...
למעשה אני חושבת שאם נעשה סקר בישרא נגלה ש95% מהפוסטים נכתבו בזמן שהכותב היה צריך ללמוד למבחן ו/או להגיש עבודה.
וכך אני מוצאת את עצמי במקום לעמול כנמלה חרוצה על מאמרים אינסופיים ולחקור שאלת מחקר שלא מעניינת איש... אני משחקת קנדי קראש עד אובדן חושים ובוהה במה שקורה באילת VIP. חוסר המעש שלי בימים האחרונים הוא פשוט הפקרות לעומת הדברים שאני צריכה לעשות. ויש לי כמות נכבדה של רטלין שיגרמו לי לעשות את זה אבל אני פשוט לא רוצה לקחת אותם כי אני יודעת שאז אהפוך ליצור אכזרי ומרושע. וטוב לי בנחמדות שלי עכשיו....

אתמול התפטרתי מהעבודה שלי. שבוע שעבר נמסרה לנו הודעה במייל שהחברה החליטה לשנות לנו את תנאי העבודה, מה שגרם להרעה בתנאים ואחרי חפירות ארוכות לבן זוגי ואחותי מה עליי לעשות, החלטתי שאני עוזבת. מיד אחי כתב לי מכתב התפטרות שמזכה אותי בפיצויים בשל השינויים בחברה, וכעת אני ממתינה שיגידו לי מתי יומי האחרון בחברה. כך שאהיה מובטלת החל מהשבועות הקרובים, אך עם זאת יש לי כבר מרכז הערכה מתישהו בשבוע הבא לעבודה בלאומיכארד. כך שלפי איך שזה נראה עכשיו לא אהיה מובטלת אפילו יום אחד.
למרות שזה קצת מבאס כי דיי בניתי על חופש לחודש הקרוב כדי שאוכל לעשות את כל העבודות שדחיתי עד עכשיו... אז אני עדיין לא יודעת מה יעלה בגורלי.


בינתיים אני אמשיך לבזבז את זמני בקנדי קראש... אתם מוזמנים לשלוח לי חיים, כי אין לי :)


* * * * *
עריכה מאוחרת. 30.7

ככל הנראה אשאר עוד חודשיים בעבודה מהסיבה שלא מעט אנשים הגישו את התפטרותם, מה שגרם להם לחשוב פעמיים לגבי תשלומי הפיטורים ודחיית השינוי בתנאים לאחרי החגים.. אם בכלל. קצת התבאסתי כי כבר קיוויתי לעזוב. 

סעעעמק.. אפילו להתפטר בשקט במדינה הזאת לא נותנים!