משועממת כרונית...

חזרתי לימי המחלה הישנים והטובים שלי... אני אתחיל להתרגל להיות בבית כל הזמן.
אחרי הבדיקות הרבות שעשיתי החלטתי לחזור לעבודה ולתת לגופי להחלים מעצמו. אך גופי בגד בי! התחלתי שוב לא להרגיש טוב והחלטתי שהפעם לא אלך לרופאת המשפחה הארורה שלי אלא אלך עם ההפנייה שנתנה לי כבר מלפני שבועיים לרופא מומחה לאף אוזן גרון.
אז היום עשיתי פעמיי בפעם המי-יודע-כמה לקופת החולים וסיפרתי לרופא הצעיר והחמוד על השתלשלות המחלות שלי בחודש האחרון. 
אחרי כמה בדיקות הוא קבע שיש לי דלקת שקדים שלא טופלה כבר זמן מה, השקדים שלי נפוחים מאוד ו"מודלקים" (מה זה לכל הרוחות?) ויש לי הרבה מוגלה איי שם בגרון. ואז הוא הכניס לי צינורית מגעילה דרך האף אל תוך חלל הגרון וקבע חד משמעית שעליי לחזור מיד לאנטיביוטיקה ולמיטת חולי.

סעעמק. עוד כמה ימים בבית עם עצמי ועם המחשבות של עצמי, זה באמת מה שאני צריכה עכשיו... שוב לטפס על הקירות ממחשבות ומהרגשה כללית מחורבנת.

יאיי.