לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

משועממת כרונית...


עשרים ושמונה ימים...שש שעות...ארבעים ושתים דקות...שנים עשר שניות...אז העולם הסתיים.

Avatarכינוי:  היפשושית

בת: 38

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2013    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

11/2013

דלתות מסתובבות.


אני קצת לא יודעת מהיכן להתחיל לכתוב על מאורעות הימים האחרונים... אז אני פשוט אכתוב הכל :)

ביום שישי האחרון הוזמנתי למסיבה של חברה טובה. קצת קשה להגדיר אותה כחברה טובה כי הקשר איתה לא התחיל בצורה כזאת, הוא התחיל יותר כקשר עסקי שהתפתח ככל הנראה בשל היותנו בנות חופרות.. לקשר של שיחות אל תוך הלילה. כך הוא נמשך שנתיים ולמרות שתמיד הפצרנו אחת בשנייה שאנחנו צריכות להיפגש גם פנים אל פנים ולא רק במסגרת פייסבוק/ווסטאפ זה מעולם לא יצא אל הפועל. עד לחודש האחרון שבו היא ביקשה שניפגש ונדבר בשל הפרידה שלי ומאז הכל היסטוריה... היא נכנסה בקלילות אל החמישייה הפותחת של חבריי הטובים.

למרות שהוזמנתי במשך כל השנתיים האחרונות למסיבות שהיא מארגנת (נקרא לה המארחת), לא הגעתי לאף אחת מהן בשל בני זוג בעיתיים וכבדים שלא רצו לבוא. אך כעת כשאני רווקה הוללת החלטתי להגיע בגפי למסיבה שאני מכירה בה שניים וחצי אנשים בקושי. בשל העובדה שאני שידכתי בינה לבין השותף הנוכחי שלה (ידיד/יזיז ותיק שלי) מצאתי את עצמי מאוד נהנית לבלות בביתם המשותף. כשהיא עסוקה אני איתו, וכשהוא עסוק אני איתה.. וכששניהם עסוקים אני עם החתולים. באותו היום אני והאקס היינו צריכים לחגוג שנה ביחד, לכן הגעתי מוקדם אל ביתם המשותף והנעים ועזרתי בארגוני המסיבה המקדימים.. הכל כדי לא להיות בבית לבד, ביני לבין עצמי וביקשתי מחברה שלי שתכיר לי מישהו חמוד במסיבה והיא מיד נענתה לאתגר.  

איך שנכנסתי לביתם, ידיד שלי יצא מהמקלחת ערום למחצה וחיבק אותי.. ונזכרתי מיד שהפעם האחרונה שנפגשנו הייתה כשנפרדתי מהאקס הקודם ומצאתי את עצמי מתיזזת איתו לעתים קרובות. והנה אני שוב, אחרי פרידה טרייה ואנחנו מעלים נשכחות כשהוא מולי עם מגבת קטנה בלבד. כן, הייתי חרמנית.. אני לא אשקר לכם. ואילולא ההתפתחויות של מהלך הערב, סביר להניח ששוב הייתי מוצאת את עצמי מתנחמת איתו במיטה, אבל לערב היו התפתחויות משלו...

נסעתי עם חברה שלי וחברה נוספת בשעה מוקדמת למקום המסיבה וארגנו את כל הדברים.. היה מאוד נחמד בהתחלה, היינו מעט מאוד אנשים והייתי כבר אחרי שתי כוסות יין והיה לי כייף. כחצי שעה לאחר מכן, הגיע ידיד טוב של החברה השנייה שלי (החברה השנייה עובדת איתי בביפר, והיא חברה של אותה בחורה, המארחת. אני מכירה את שתיהן ביחד ולחוד) ועשו בינינו הכרות קצרה. לאט לאט התחילו להגיע אנשים ואז עוד אנשים.. עד שהמקום התמלא עד אפס מקום. הכרתי לא מעט בחורים, חלקם אפילו התחילו איתי וזה היה מאוד נעים ומשום מה למרות שלא רציתי לשתות הרבה, תמיד מצאתי את עצמי עם כוס משקה ביד. גברים ארורים. לאורך כל המסיבה, אני והבחור שעשו בנינו הכרות, יצרנו קשר עין והחלפנו חיוכים.. וכך אחרי שעה בערך מצאתי את עצמי עומדת איתו חצי שיכורה והוא מספר לי על עצמו ועל הקומיקס שהוא מצייר. לא ממש הקשבתי, אבל אחרי כמה דקות מצאתי את עצמי איתו לבד ושנינו מתמזמזים ארוכות. אחרי שעתיים בהן נעלמנו מהמסיבה והיינו יחד, החלטנו לעזוב את המקום, כל אחד לביתו (לא, לא שכבנו.. אני עדיין ליידי).
החלפנו פייסבוק (כי זה מה שעושים היום, הטלפונים נעלמו מין העולם) והלכתי לדרכי בטוחה שלעולם לא אשמע מהבחור החמוד הזה.

באותו לילה ישנתי אצל אחותי ולמחרת בשבת, הוריי הקפיצו את שתינו הביתה. בערב הלכתי למשמרת לילה בעבודה וקיבלתי ממנו הודעה... כך העברתי חלק מהמשמרת בשיחה עם אותו בחור עד שהוא שאל אם ארצה להיפגש איתו שוב. לרגע שפשפתי את עייני למראה השאלה, כל הבחורים שהכרתי עד היום, רובם הגדול היה דוש'ס ולעולם לא היו מציעים לי לצאת איתם אחרי שכמעט שכבתי איתם אחרי שעה של הכרות. ידיד שלי שעבד איתי לילה אמר לי שהוא רק רוצה סיום לערב הפרוע שהיה לנו והוא לא רוצה כלום מלבד לשכב איתי... אבל לא הפסקנו לדבר בימים האחרונים בהודעות במשך כל היום והוא רק אמר כמה שהוא רוצה לראות אותי...


היום עשיתי פעמיי בפעם האחרונה לאריאל (אם לא כוללים את טקס קבלת התואר שיערך בחודש מאי/יוני) לעשות טופס טיולים לסיום התואר. כל הביורוקרטיה המגעילה לקחה לי פחות מחמש דקות, אך קבעתי עם האקס שאגיד לו יפה שלום כי הוא ידע שאני צריכה להגיע לאריאל...
חיכיתי במשך שעה בכיתת המחשבים שביליתי בה כל כך הרבה בשלוש השנים האחרונות ופתאום ראיתי אותו נכנס לכיתה. לא בכיתי, לא התרגשתי, לא הייתה לי צביטה בלב ולא הרגשתי כלום. הוא נכנס עם חיוך ואמר שאני יושבת במקום הקבוע שלו וזאת בטח הקארמה שלנו.
יצאנו לשבת בשמש ודברנו שיחת חולין סתמית ואז גם קצת עלינו. סגרנו את המעגל סופית. אחרי חצי שעה הייתי צריכה ללכת לעבודה ולו התחיל שיעור, התחבקנו כמו שני זרים והלכתי לחכות לאוטובוס. ביציאה מאריאל התחיל לרדת מבול ואז הבנתי שזאת הפעם האחרונה שאראה אותו בחיי. החלטתי שאני שמה את כל תקופת אריאל מאחוריי, גם התואר נגמר, גם האקס עזב ונשאר בעיר הארורה הזאת מלאת הזיכרונות ולא אראה אותו יותר ואני החלטתי שאני רוצה לפתוח דף חדש.

כשהגעתי לעבודה הבחור מהמסיבה שלח לי הודעה והתחלנו לדבר שוב. את כל המשמרת שלי העברתי יחד איתו בשיחה ארוכה עד שלבסוף הוא הציע לצאת מחר למסעדה פנסית ויקרה שאני לא מרשה לעצמי ללכת אליה. אז אולי אחרי הכל בחור שכמעט שכבתי איתו אחרי הכרות של שעה, לא היה מציע לי לצאת איתו לכזאת מסעדה אם הוא רק היה רוצה לסיים את הערב במיטה... אולי הוא באמת מעוניין.
מי יודע..
נגלה מחר :)

 

נכתב על ידי היפשושית , 19/11/2013 00:14  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



73,972
הבלוג משוייך לקטגוריות: סטודנטים , 20 פלוס , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להיפשושית אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על היפשושית ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)