משועממת כרונית...

כי ה"חסיד גור לשעבר", היה ארוך מידי. אני לא יודעת מה יש לי עם דוסים לשעבר... יש משהו בא-מיניות שלהם או יותר נכון בריסון מיניות שלהם של פעם, כשהיו דוסים והיום הם לא- שמושך אותנו אחד לשנייה. (תזכורת, אחד האקסים שלי: דתל"ש, בגילי, גרוש+2)
אז לפני שאני אהיה ערה 24 שעות ברצף אחרי עבודה+לימודים+ריטלין... החלטתי לכתוב על הערב המוזר שהיה לי לפני שהוא ישכח בתהום הנשייה ויעלם יחד עם ישרא.
אני שונאת את ימי חמישי. לא תמיד שנאתי, אבל מאז שהתחלתי ללמוד בימי חמישי בערב אני רק רוצה להגיע הביתה ושיניחו לי לנפשי. לכן אני אף פעם לא קובעת (יותר) דייטים או יציאות ביום הזה. 

אז היום, בעשר ודקה... חברותי המופלאות ואני הולכות לכיוון האוטו ורק מחכות לעוף הביתה, דיברנו בנינו על משהו בבני ברק (שתיהן דתיות ואחת מהן גרה בבני ברק). בעוד אנחנו ממתינות בחניה כדי לשלם, פונה אלינו בחור צעיר ושואל אם אנחנו מגיעות לבני ברק. בשל העובדה שדיברנו על זה, אמרנו שכן ושהוא יוכל להצטרף. לא עוברות מספר דקות ואנחנו עטות עליו ומתחילות לחקור אותו מאיפה הוא, מה לומד, מה עושה, מי ואיך.. ואז הוא סיפר שהוא היה חרדי והיום הוא כבר לא, וסיפר עוד כמה דברים על עצמו, על הצבא ומה לומד. נפלא. אחרי חקירה קצרה הוא אמר שהוא צריך לפ"ת ולא לבני ברק ואני והוא ירדנו באותה תחנה. אחרי המתנה של כמה דקות והמשך שיחה קולחת הבחור שאל אם אפשר את הטלפון שלי. לא רציתי לספר לו מיד על כל החצי שנה האחרונה הנוראית שהיית לי ועל זה שאני לא יוצאת עכשיו לדייטים כי נמאס לי מהמין הגברי, אז אמרתי בנימוס שאני יוצאת עם מישהו והמשכנו להמתין לאוטובוס. אחרי שתיקה של כמה דקות ואחרי ששאל אותי מה אני עושה ולומדת... הוא שאל שאלה מוזרה- האם אני עוברת על החוק. עניתי שממש לא אבל קרצתי ואמרתי שמידי פעם ג'וינט מותר. ואז הוא צחק ואמר שיש לו ואם אני רוצה. קצת הופתעתי. חשבתי ביני לבין עצמי במשך... דקה וחצי ואמרתי לעצמי- את לא מכירה אותו, רק פגשת אותו לפני עשר דקות. הוא אולי סיפר שהוא חסיד גור לשעבר אבל מבחינתך הוא אנס ורוצח פוטנציאלי עם סטיות ופטיש לצואה, ואת קרימינולוגית עם תכף הסכמה בפרופילאות ולא תלכי עם כל דכפין שאת פוגשת ברחוב לבית שלו ותעשני איתו ג'וינט. אבל אמרתי כן. 
לא עברו מספר דקות, ירדנו בתחנה והלכנו לבית שלו שהיה מאוד מאוד קרוב.. זה כנראה מין טריק של סוטים :)
לימדו אותנו להגיד "לא" בגיל צעיר לזרים שמציעים לנו ממתקים, אבל מעולם לא לימדו אותנו להגיד "לא" בחיינו הבוגרים כשזרים מציעים לנו ג'וינט.

אני לא אלאה אתכם יותר מידי בפרטים כי לא היו כאלה... מה שעשינו זה לשבת ולדבר שיחת נפש ארוכה על אמנות וערכים- דתיים וחילונים, תוך מתן דוגמאות מחיינו האישיים ועישון ג'וינט. היה זה סיום אינטלקטואלי מושלם עם שיחות ברומו של עולם, ליום דיי מעפן ומשעמם.
לא, לא שכבנו.. אפילו לא התנשקנו. אפילו לא קרוב.
הוא ליווה אותי הביתה, אמר לי יפה שלום, ביקש שוב את המספר שלי וסירבתי בנימוס. אבל נתתי לו את הפייסבוק :)

עכשיו אני פה, אוכלת במבה עם אקטיביה בשתיים בלילה כי אני במנצ' מטורף. השבוע יום הולדת הזה נגמר טוב עם הרגשה טובה, שיחת נפש אחת עם ידיד רחוק מאוד מאוד מהעבר ושיחה הזויה על אלוהים עם ג'וינט.
אני אומרת, חיים רק פעם אחת ולא מסרבים לזרים כשמציעים לכם ג'וינט.

אני צוחקת כמובן... ילדים - לא לעשות את זה!!! גם להגיד "לא" לממתקים וגם "לא" לג'וינטים.. למרות שממתקים יהרגו אתכם מהר יותר עם כל הסוכר והשומן שיש בהם, מאשר ג'וינט. 

גוד שאבעס.