אז עברתי דירה לרמת גן. בפעם הראשונה בחיי, אחרי 29 שנים, אני גרה לבד. אומנם עם עוד שתי שותפות שאחת מהן לא גרה פיזית בדירה, אז בעצם זה עם עוד שותפה.
אני תכף כבר גרה כאן, המממ.. יום וחצי ועד עכשיו עם כל המעבר והחוויה הזאת אני חייבת לציין שזה בעיקר נורא.. שקט. מאוד שקט. אני גרה באמצע העיר במקום בשכונה המבודדת והסגורה כמעט שחייתי בה כל חיי, אבל עכשיו אני גרה באמצע העיר, אומנם בבניין פנימי אבל מאוד מאוד שקט פה. אפילו את האוטובוסים לא שומעים מהרחוב, ציפיתי ליותר רעש בכל החוויה האורבנית החדשה הזאת שלי, אבל יש בעיקר שקט.
ומוזר, מוזר לא להודיע לאף אחד מתי אתה הולך ומתי צריך לחזור. אתמול למשל ישנתי אצל החבר החדש לי (עדיין מוזר לי לקרא לו ככה כי אנחנו יוצאים רק חודש, אבל הבחור-החדש-שאני-יוצאת-איתו, ארוך מידי) והודעתי לשותפה שלי שאני ישנה אצלו ולא אשן בדירה, אז היא צחקה כי זה לא באמת עניין אותה איפה אני ואני לא באמת הייתי אמורה או צריכה להגיד לה. אבל זה היה חזק ממני. אני עוד אתרגל לא להודיע לה או למישהו לאן אני הולכת, אבל זו הרגשה מוזרה שאף אחד לא יודע פתאום איפה אני בזמן נתון. (תכלס, כולם יודעים איפה אני בגלל הצ'ק אין בפייסבוק, אבל ההורים שלי לא יודעים...וזה מוזר :))
ואכלתי גם סנדוויץ לצהריים במקום ארוחת ארבע מנות של אמא שלי והעולם לא התמוטט. גם ככה חג מחר ואני אשן שלושה ימים אצל ההורים שלי ואמא תפטם אותי, אז צריך לאכול קצת פחות :)
אז עכשיו אני בעיקר מחפשת תעסוקה כי לא בא לי להיות לבד הערב, אז נראה לי זה הזמן של חיזוק הקשרים עם כל מיני חברים אבודים וגם כאלה שעברו לרמת גן, שמסתבר שזה המון. בכלל, רב החברים שלי בשנים האחרונות עברו לרמת גן כמו לוק ועוד רבים אחרים, היא הפכה להיות *קצת* כמו תל אביב מהבחינה הזאת.
אז זהו. תאחלו לי בהצלחה, כי זה קצת מפחיד כזה בפעם הראשונה ואני מרגישה מאוד בוגרת פתאום, למרות גילי המופלג.
ולכם שתהיה שנה טובה ומוצלחת!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
היפשושית
