משועממת כרונית...

לא יודעת עד כמה המשפט הזה נכון, עוד שבועיים אגלה.

בינתיים אני בדכאון ובחרדות שאלו הם השבועיים האחרונים שלי בשנות ה-20 לחיי. פשוט קשה לי לתפוס את זה...
איך אני פקינג בת 30?! אני מרגישה בת 19 והגיל המנטלי שלי זה 12!!
מצד אחד אני רוצה לצטט את ביאליק ולצעוק לכל עבר- "היכן הם נעוריי?" ומצד שני פקינג עשיתי את הכייף של החיים שלי והיו לי אחלה.. נעוריי
היו לי לא מעט שיחות מוטיבציה על זה בימים האחרונים לאור העובדה שאני בחרדות מהיום הולדת המתקרב ובא והכה משמעותי הזה, ובין עידוד אחד לשני אמרתי לחברה שלי השבוע משפט נורא יפה ואני אצטט את עצמי: "לא הייתי יכולה לבקש שנתיים כאלה מושלמות לסיים איתן את העשור הזה".
אומנם הן התחילו בפרידה כואבת והייתי שנתיים (!) רווקה אבל היה לי כ"כ כייף בשנתיים האלה ועשיתי כאלה שטויות והכרתי מלא אנשים מדהימים שלא הייתי מחליפה אותם בעד שום דבר אחר.
ועכשיו אני יוצאת שבוע שלם עם בחור חדש, נראה עד כמה זה יחזיק מעמד.. הוא ממש חמוד וגבוה! (190 סמ')

אז אומנם אני אוטוטו בת 30 אבל אני הולכת להתכונן למסיבה השלישית (!) שלי השבוע....
אני לא יודעת איך אני עדיין מחזיקה מעמד עם חיי ההוללות שלי, ביום חמישי הגעתי לעבודה אחרי שעתיים שעות שינה בלילה, אני מקווה שלפחות אחרי גיל 30 אהיה כבר יותר עייפה לצאת כמעט כל ערב.

ועד אז, פורים שמח!!