משועממת כרונית...

אני חושבת שפשוט הציפיות שלי היו גבוהות מדיי.

מה פתאום חשבתי שהוא ירצה להיפגש איתי ?!?

אני עוד סתם אחת שהוא מדבר איתה באיסיקיו... אני "עוד סתם אחת" של הרבה אנשים...

לי יש "עוד סתם אחד" באיסיקיו שאני מדברת איתם...יש לי הרבה מאוד אנשים שהם "עוד סתם אחד". אז מה פתאום ? איך הציפיות שלי היו כ"כ גבוהות ?? מאיפה הגיעה לה התקווה הזאת משום מקום ?

אני פשוט בניתי 'מגדלים באוויר'... זה מה שקרה. ואחר כך סתם התבאסתי.

ואתם יודעים מה, גם אם היינו נפגשים...מה כבר חשבתי שיקרה ? מה... שפתאום נתאהב ונהיה זוג מושלם ונחיה באושר ובעושר? לא. אני יודעת את זה... אז למה זה כ"כ מפריע לי ?

בטח גם לא היה לנו על מה לדבר... וסתם היינו מסתכלים לצדדים ומנסים לברוח מהסיטואציה הלא נעימה.

אבל לפעמים זה טוב לפתח ציפיות.

אתם יודעים מה.... אני מעדיפה לפתח ציפיות גבוהות ובוא נגיד..."להתאהב" מהר ובצורה נעימה...

מאשר לא להתאהב בכלל... ולא לפתח כלל ציפיות...

אהה... אין כמו כאבי הבטן של "התאהבות" <זה נשמע רע?> אני יכולה לא לאכול שבועות ולהרגיש מלאה... רק בגלל שאני אוהבת מישהו... בטח גם אתם ככה, אז מה אני מספרת לכם את זה בכלל.

הייתי מאוהבת במישהו שנתיים. מהרגע הראשון שראיתי אותו בפעם הראשונה שעליתי לכיתה י' והוא היה ב...יא'... אהבתי אותו. קראו לו תומר. והייתי גם רואה אותו הרבה... הוא היה באותה מגמה שלי, תקשורת, רק הוא היה שנה מעליי.

גם היינו מדברים אז באיסיקיו. ו...כשנסעתי לפולין... הוא גם נסע... וכל הטיול הסתכלתי עליו.

זה היה טיול טוב... <חחח>
ו...אז עליתי ל יא' ועדיין אהבתי אותו. אבל אז עשיתי את טעות חיי.

אמרתי לו איך אני מרגישה.

והוא אמר ש..."תודה" ו"אני מוחמא" <ככה כותבים?!?>. אחח... כזה ייבוש לא היה לי מזמן.

הוא אפילו לא ידע איך אני נראית... היינו באותה מגמה, נסענו לפולין, דיברנו באיסיקיו... והוא בכלל לא ידע איך אני נראית.

אז הצגתי את עצמי ו... הוא לחץ לי את היד. כן, זה מה שהוא עשה. לחץ לי את היד.

מאז החלטתי, שאני בחיים יותר לא אומרת לבנים שאני אוהבת ש...אני אוהבת אותם ולא עושה את הצעד הראשון...

אז תראו...בנים. זה לא שלא ניסתי. ניסתי באמת... זה פשוט לא הלך.

אז אני חושבת שאת כל תהליך ה"חיזור" ואת ההתחלה הקשה הזאת אני אשאיר לכם.

וכן, הייתי קצת מדוכאת היום. והייתי היום לבד בבית ספר... נכון, החברה שלי ליאת הייתה איתי....אבל ממש הייתי צריכה לדבר עם טל וגל... ואף אחד מהם לא היה !!!!!!!!!!

הרגשתי כ"כ רע.

שוב שמעתי Skunk Anansie ובכיתי. מה קורה לי ?!? נכון.... זה דיסק עצוב שלהם... אבל כמה אפשר ?!?

טוב. זהו... אני רוצה להרגיש טוב יותר.

אהה... אני אלך להתקלח.

ואחר כך לשמוע "ציפורי לילה מארחות" בגלי צהל, עם דפנה שפיגלמן ויאיר לפיד. <מומלץ מאוד. אני כבר שנה וחצי מאזינה לתוכנית שלהם. ולאחרונה גם אני שומעת את "ציפורי לילה שרוטות" עם טל פרידמן ואיל קיציס. גלי צהל- 104 אף.אם- למעוניינים>

אז.... לילה טוב.

מצפה לתגובות :)
חחח.... סתם, אתם לא חייבים. אבל זה מומלץ בחום.  :-]

יעל.