משועממת כרונית...

שכחתי איך זה להתלונן בתקופה האחרונה. אז תתנו לי בבקשה 15 שניות בשביל זה, ואז אני אחזור לפוסט עליז ושמח.

אני עובדת שעות מטורפות. היו לי שלוש משמרות ערב השבוע, וחזרתי הבייתה רק אחרי עשר. אני עייפה ולא מצליחה לראות את הסו קולד בוייפרנד.

אבל מצד שני,

מה רע לי בחיים ?!

אני לא מפסיקה להתלונן ולזיין את השכל על מר גורלי במשך שלוש שנים שאני כותבת פה, אז אני חושבת שפעם אחת מגיע לי להיות קצת רחמנא ליצלן, מאושרת. השם ישמור.... העזתי להגיד את המילה הזאת.

אני מבטיחה שבאיזשהו שלב אני אחזור לפוסט-תלונות, אבל בינתיים אני מרשה לעצמי להינות מהתקופה.

אני אוהבת את העבודה שלי, אני אוהבת את החברים שלי, ואני אוהבת את ה...חבר שלי. :] (מסמיקה קלות)

זהו, זה. אמרתי את זה....

בינתיים טוב לי.

אני מודה. וזה קצת מוזר, כי קשה לי להתמודד עם כל זה פתאום. אני כ"כ רגילה שרע לי, כשפתאום נהיה לי טוב, אין לי באמת את הכלים להתמודד עם זה. ותקוע לי חיוך דבילי על הפנים, ו...אני פתאום נחמדה לכולם.

טוב, תעצרו אותי לפני שאני אתחיל לחפור.

אתם מבחינתי יכולים ללכת לחפש פוסט תלונות/התבכיינות אחר, כי לבינתיים אני בהפסקה. (עד לפעם הבאה)

הייתכן ?

האם הפכתי לאופטימית !?

כל זאת ועוד....

שפחתכם.