משועממת כרונית...

(ברקע- "הרומן שלי עם אנני" האלוהי)

שלומות לכם נאמניי.

אני מרגישה שלא הייתי כאן יובלות, מה שדיי נכון.

העבודה שלי השבוע לא נתנה לי לנשום לרגע. עבדתי שעות מטורפות ורק ערבים. גם שבוע הבא אני עובדת ככה, למען האמת...

אז אני מקווה שלא תחושו חרדת נטישה או משהו כזה. :)

אבל אל דאגה, כמו כלבלב נאמן, אני תמיד חוזרת למקום הקטן שלי...

בכל אופן, גם היום עבדתי.

בדר"כ אני אוהבת את המשמרות של יום שישי, הן קלילות ואין הרבה זמני המתנה. אבל תמיד, תמיד בסוף המשמרת יש לי שיחה אחת שהורסת לי את כל היום.

כמו היום למשל. דיברתי עם חיילת, שלא הבינה חשבון פשוט של שלוש חשבוניות שהיא לא שילמה. היא קיבלה זיכוי על אחת מהן, ועדיין לא הבינה למה החוב שלה עומד על סכום מסויים לאחר הזיכוי. טוב, זה לא משנה, אני לא אשעמם אתכם בפרטי השיחה, רק שתדעו שהשיחה התארכה ל-23 דקות שבמהלכה צרחתי וקיללתי אותה..(כמובן כששמתי אותה על השתק, כך שהיא לא שמעה אותי), ובכלל, שמתי לב שחיילות הן הכי כלבות. זה "המגזר", אם לקרא לזה ככה... שהכי צורח. אני ממש שונאת לדבר איתן.

אז אחרי השיחה המתישה הזאת, כשהמוקד כבר נסגר, אמרתי לעצמי שאני חייבת לפצות את עצמי על השיחה האחרונה. הייתי כ"כ עצבנית שהרגשתי שאם אני לא קונה לעצמי עכשיו משהו אני אשתגע.

שמתי Skunk Anansie באוזניות של ה-mp, ושמעתי בקולי קולות כדי להירגע.

ידה, ידה, ידה....

בסופו של דבר קניתי בקניון שלושה זוגות מכנסיים ב- 440 ש"ח.

זונה, היא גם עיצבנה אותי וגם הכניסה אותי להוצאות.

אני דורשת פיצוי !! 

# # # # # # # # # # # # # # #

טוב, ועכשיו לחדר החדש שלי.

ביום ראשון קיבלתי את המיטה החדשה מאיקאה, וביום שני כשחזרתי מהעבודה, אחרי יום שלם שאבא שלי ואחותי עמלו על הרכבתה בזמן שאני הייתי בעבודה, החדר החדש עמד שלם ומנצנץ.

חסרים עוד כמה סידורים וליטושים אחרונים (כמו תמונות למשל), אז אל תשימו לב לבלאגן...

אז להלן ה לפני :

(התמונות יצאו קצת מטושטשות בגלל שהקטנתי אותן וכנראה שלא שמרתי בקובץ הנכון)

אחרי :

אז מה אתם אומרים ??

טוב נאמניי,

אני אלך לי כעת לראות "אבודים" ו"גיבורים".

שיהיה לכם סופ"ש מצויין !

שפחתכם.