משועממת כרונית...

(ברקע:  - "The Very Best Of Stevie Wonder" )

איזה שבוע.

שבוע מתיש וארוך כאורך ה.. משהו מאוד, מאוד, מאוד, מאוד ארוך...

עבדתי רק ערבים, ולא חזרתי לפני עשר בלילה הבייתה.

בכל אופן, היו כמה תרחישים השבוע שהייתי רוצה להעלות אותם.

קודם כל, השבוע פגשתי את הלשעבר שלי בעבודה. לא מפתיע כ"כ בהתחשב בעובדה שהוא עובד באורנג'. דיי צפיתי את זה מגיע מתישהו. אמרנו שלום, החלפנו כמה מילים ובכלליות היה דיי מוזר. לפני שנפרדנו הוא אמר לי "דברי איתי", סביר להניח שהוא אמר את זה כדי להיות נחמד, אבל אח"כ כשחשבתי על הטון שזה נאמר חשבתי לעצמי, על מה בדיוק יש לנו לדבר ?! הריי גם כשהיינו יחד לא ממש דיברנו, סתם העברנו את הזמן. זה הכל.

יומיים אח"כ היה לי שיעור נהיגה מונעת. לא משנה שאני כבר לא נוהגת שנתיים וחצי (בגלל איזו תאונה שכמעט עשיתי ואבא שלי צרח עליי ומאז לא נהגתי. וכן, אני יודעת שזה גרוע. תחסכו ממני את הנאומים. כבר שמעתי את כולם), עזבתי את העבודה בשלוש וחצי ועשיתי את דרכי לשיעור שהתחיל בחמש. בדרך הספקתי ללכת לקניון, לקחת מכנסיים שקניתי שבוע קודם לכן, ששלחתי לתופרת, למדוד אותם, לחזור הבייתה ולהחליף בגדים ולהגיע בזמן לשיעור (ועשיתי את הכל בזמן שיא של שעה!).

השיעור התחיל באיחור של כמעט שעה.

המורה היה נחמד, אבל העביר שיעור בסוציולוגיה, אנתרופולוגיה, יהדות, ביולוגיה, פילוסופיה, פיזיקה וכל נושא שהו אחר, מלבד נהיגה מונעת. זה היה מעיין שיעור קואוצ'ינג לחיים...

בכל אופן, באמצע השיעור המורה סיפר לנו סצינה מסרט כלשהו...

בואו נעצור שניה כאן ואני אספר לכם משהו,

לפני חמש שנים בערך, אם לא יותר, ראיתי סרט מאפיה כלשהו (ולא, לא הסנדק). אני לא זוכרת כלום מהסרט, לא איך קוראים לו, מי השחקנים, לא את העלילה. פשוט כלום. מלבד סצינה אחת. סצינה שאני זוכרת כ"כ בבירור שכבר חשבתי שאולי חלמתי אותה ואין סיכוי שהיא מתוך הסרט. הסצינה היא כזאת- ראש המאפיה אומר לבן טיפוחיו (או לבנו, את זה אני לא זוכרת בבירור) שכשהוא יפגוש את הבחורה האחת שלו, הוא ידע זאת כאשר הוא יפתח לה את דלת המכונית כמחווה ג'נטלמנית שכזאת, וכשהוא ילך מסביב למכונית כדי להיכנס אליה, והיא באותו זמן תפתח לו את הדלת מבפנים, אז הוא ידע שהיא האחת. 

זאת הסצינה.

מרוב שהייתי אובססיבית לגביה ולא זכרתי מאיפה היא, הייתי משאירה כל כמה זמן הודעות בפורום סרטים של תפוז את פירוט הסצינה, והייתי מתחננת שמישהו יגיד לי מאיזה סרט היא, ואף אחד לא היה יודע.

עכשיו, איך זה מתקשר לנהיגה מונעת ?! אז זהו.. שלא.

אבל באמצע השיעור, באחת מההרצאות הכי לא קשורות לשיעור, המורה תיאר סצינה מסרט מאפיה, והוא תיאר את הסצינה הזאת בדיוק. הייתי בשוק! כבר חשבתי כל השנים שחלמתי אותה....

באחת מההפסקות נגשתי אליו וסיפרתי לו את כל הסיפור על הסצינה הזאת שהוא תיאר, שרודפת אותי כבר שנים, והוא ענה לי את אותו הדבר. הוא ראה את הסרט לפני כמה שנים, הוא לא זוכר את העלילה או את שם הסרט, אבל הסצינה הזאת תקועה לו בראש.

לא פריקי ?!

מממ.. טוב, אולי לא כ"כ, אבל סוג של.   :)

אתמול אחרי שסיימתי לעבוד, עשיתי את דרכי עם חברה לפאב אפלולי בדרום ת"א, למסיבת יומולדת של חברים מהעבודה.

ישבתי לי בשקט עם החברה ודיברנו לנו, והשקפנו על האנשים מסביב.

לאחר כחצי שעה נכנס בחור מהעבודה, שהוא אחד הבכירים במוקד. מהרגע שהגעתי לאורנג' הייתי דלוקה עליו. הוא בן 30+, והוא כבר כמה שנים עובד באורנג'.

הוא התיישב על הבר והוא נראה הכי לא קשור למקום. הוא השקיף על כל בני ה 20+ שרקדו לידו, שתה כמה בירות ונראה דיי קלישאה.

כולם מסביבי רקדו, שתו, צחקו ועשו רעש... והדבר היחיד שרציתי לעשות זה לבוא ולשבת לידו. סתם לשבת לידו ולומר לו כמה חמוד הוא נראה מהצד השני של הבר, יושב לו לבד עם הבירה שלו.

אבל לא ניגשתי.

על השבוע הנורא שהיה לי, כבר נמאס לי לכתוב. ועל הדמעות שצצו להן במהלך אחת המשמרות זה כבר פאסה...

מה גם שהיום פינקתי את עצמי על השבוע הנורא, והלכתי להתספר ולצבוע את השיער. איזה כייף לחזור לשיער הקצר.

עכשיו אני בוצ'ית. :P

אחרי המספרה הלכתי לקניון לקחת מכנס נוסף ששלחתי לתופרת (זה מה שקורה כשיורדים במשקל ובמידה במכנסיים :) ), ישבתי לי בהנאה מרובה בבית קפה קטן עם חברה שלי, וקניתי לי כמה שטויות לשיער....

אז היה לי נחמד היום, הייתי קצת בזמן איכות עם עצמי.

וכך הסתיים לו השבוע, והתחיל לו סופ"ש נפלא.

ועכשיו נאמניי, אני אלך לישון את שנת היופי. וכשאקום אפנק את עצמי בפרק האחרון שירד לי אתמול בערב, של "אבודים" ו"גיבורים"...

כל טוב,

שפחתכם.