אז אתמול עשיתי לי "וי", על עוד סעיף קטן ברשימה שלי....
אתמול יצאתי עם חברים, לחגוג לידיד טוב שלי יומולדת.
נסענו לאיזה חור שנקרא בית נחמיה, ולאחר אין ספור פעמים ששאלנו את העוברים ושבים איך לעזאזל מגיעים לשם, הגענו למקום מגניב לגמרי שנקרא "חוות הברבור".
באמת אחלה מקום. שאנטי שכזה. הישיבה על הריצפה, על כריות, כל המקום אפוף בעשן נרגילות ונרות, מקום באמת מגניב. ובכלל, המוזיקה הייתה מעולה...
כמה שולחנות לידנו, ישבה קבוצה גדולה של צעירים, שנראתה כאילו הרגע ירדה מהמטוס מהודו, ולא הפסיקה לעשן. לא ממש יחסתי להם חשיבות, עד שבמהלך הערב שני בחורים מהקבוצה באו והתישבו לידי והתחיל לדבר בינהם.
לאחר מספר דקות הם שאלו אותי אם אני מעשנת והציעו לי סגריה מגולגלת.
אני, שיה תמימה שאלתי אותם מה זה, והם ענו לי בנונשלנטיות, חשיש.. כמובן. אז לקחתי מהם שתי שחטות קטנות, כי לא אומרים "לא" לזרים :) ...
מה כבר יכול להיות. לאחר רגע שאלתי אותם איך בדיוק זה צריך להשפיע.. הם היו ממש המומים כששאלתי אותם את זה, וענו לי "מה, אף פעם לא עישנת חשיש ?!"
מממ, לא...... אני ילדה טובה וחנונית.
לאחר חצי שעה בערך, הרגשתי כאב ראש קל. אין לי מושג אם זה פסיכולוגי, או אחת מתופעות הלוואי....
אבל עם כל האלכוהול ששתיתי, הרגשתי שזה לא יגמר בטוב.
יצאתי החוצה, ולפני ששמתי לב מצאתי את עצמי מקיאה בשיחים.
סקסי, נכון ?!
בדרך חזרה הבייתה, עצרה אותנו ניידת משטרה.
עצרנו בצד, ואז הופיעה בחלון השוטרת הכי פרחה שקיימת במשטרת ישראל.
היא ביקשה מהנהג התורן שלנו רשיונות ואת הביטוח של הרכב.
ידיד שלי הביא לה את הרשיונות, אבל הביטוח לא נמצא. הוא, היה קוּל לגמרי והתחיל לחפש בתא כפפות...
לאחר מספר רגעים, הוא לא אמר נואש והתקשר לאמא שלו. הוא בקושי לחץ על הספרה הראשונה כשהשוטרת הסתכלה על יושבי האוטו וידיד שלי בפרט, וראתה אשכנזים חנונים עם משקפיים ואמרה בצורה הכי ערסית שיכולה להיות: "יאללה יאללה, סע, סע כבר".
זה היה משעשע למדי...
בכל אופן, ממש נהנתי (חוץ מהקטע בשיחים), היה ערב ממש מגניב.
ומגניב זו ללא ספק המילה לתאר את המקום שהיינו בו.
הוא מומלץ בחום....
כל טוב,
שפחתכם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
היפשושית
