ומפעם לפעם אני באה להגיד שלום.
זה מדהים איך אני לא נכנסת לבלוג והקאונטר שלי תמיד עולה... מממ, מוזר. :)
בכל מקרה, ההורים שלי חזרו מארה"ב לפני כמה ימים. הייתם מאמינים שכבר עברו שלושה שבועות.
הם חזרו עם שלל נאה מאוד בשבילי, בושם של כריסטיאן דיור, שתי חולצות מבננה רפבליק, ואחת מחנות בטיימסקוואר, שני תיקים מדהימים של ליוויס, בוקסר של דיסני, שעון שאין לי מושג של מי והרבה שוקולד של הרשיז.
זהו בערך.
בעבודה הכל כרגיל, נורא נחמד לי והכל. אני אוהבת את החברים שלי מהעבודה ו...זהו.
ביום חמישי יש לי הופעה מהעבודה של יוני בלוך ונינט טייב. כן, שווה לעבוד באורנג'. ואח"כ יש לנו מסיבה של המוקד במועדון בת"א, כך שלא צפויה לי שינה רבה ביום הזה..
טוב, זהו אני מניחה.
אין לי עוד מה לספר. שום דבר לא קורה, אני רק בעבודה וזהו.
והינה שיר מקסים של יוני בלוך ואפרת גוש, שאני מקווה שהוא יבצע עם נינה ביום חמישי:
מגרד - יוני בלוך ואפרת גוש
כל לילה ככה,
היא בלי חולצתה,
קופצת, נכנסת אלי למיטה,
כל לילה ככה,
היא מתקרבת
ובאה אלי, בחיוך חושני
ואז מסתובבת
אז מסתובבת לצד השני
מגרד לי בגב, תגרד לי עכשיו,
מגרד לי איפה שהחזיה,
מגרד לי נורא,
ואני לא מגיעה,
מגרד לי בגב,
עוד טיפה שמאלה עכשיו,
תעשה, תעשה שיכאב,
עכשיו תעשה תעשה שיכאב.
כל לילה ככה,
היא משמיעה
קולות בעיקר קולות הנאה
כל לילה ככה
השכנים בטוחים
שאני מאהב מהאגדות
לא יודעים שכל מה
שיש לי זה רק ציפורניים חדות.
מגרד לי בגב...
ואז היא אומרת לי:
"וואווו היית מדהים
אתה גבר מושלם
אין בכל העולם
מישהו שיודע לעשות לי כל כך נעים"
ואז היא הולכת
הולכת לישון
ואני איך לומר בדיכאון
רוצה להגיד אך פוחד
שגם לי כן גם לי מגרד
שגם לי כן גם לי מגרד
שגם לי כן גם לי מגרד
שפחתכם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
היפשושית
