אז היום נסעתי למוקד.
לא, לא חזרתי חלילה לעבודה.. לצערי אני מתחילה לעבוד כבר ביום ראשון.
היתה לי היום ישיבת צוות שהבוסית החדשה שלי לא רצתה שאני אפסיד, ואחרי שיכנועים היא אמרה שאם אני אבוא היום היא תחזיר אותי הבייתה ברכב שלה.
אני חושבת שאם זה כך אני במצב מצוין. הבוסית החדשה שלי משחדת אותי לבוא לישיבת צוות.
בערך בחמש אמא שלי הורידה אותי בעבודה, וקבלת הפנים שקיבלתי נראתה כאילו לא הייתי שם חצי שנה. היו הרבה חיבוקים.
היה מוזר, אבל היה ממש נחמד.
בלי להשמע שחצנית, הייתי מיותרת לגמרי בישיבה הזאת, וכל הדברים שהועלו לא נגעו אליי כי אני פשוט עושה את העבודה שלי טוב, והישיבות האלו בעיקר כוללות ביקורת, לוו דווקא בונה.
אבל, היה אוכל טעים... זה גם משהו. ואכלתי קרבו !
בדרך חזרה הבייתה, הבוסית שלי אמרה לי כבדרך אגב שאני מתחילה לחנוך נציג חדש בשבוע הבא.
הייתי בשוק. קודם כל לא הייתי בעבודה שבועיים ובכלל לא שאלו אותי אם אני רוצה או לא.
שנית, מהעובדה שיש נציגים עם פז"מ הרבה יותר ארוך משלי במוקד שבד"כ הוותיקים הם אלו שמתחילים לחנוך, ומה גם מהעובדה הקטנה שבשביל לחנוך אני צריכה לעבור קורס קצר, שבו למעשה אני לומדת איך להעביר לנציג את כל הידע ואיך להדריך אותו אישית לעבודה במוקד.
אבל היא אמרה לי שזה בסדר, אני לא צריכה את הקורס ואני אסתדר בלעדיו, אבל היא תראה מה היא תוכל לעשות בקשר לזה.
אני צריכה להרגיש טוב עם זה, נכון ?!
למרות שזה הדבר האחרון שרציתי לעשות.
טוב נאמניי, אני אנטוש אתכם לטובת "עולם הסוף", הספר המדהים שהתחלתי לקרא לפניי יומיים (ואני כבר מסיימת כי הוא פשוט מעולה!).
לילה טוב.
שפחתכם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
היפשושית