(ברקע - "גבעת חלפון אינה עונה")
שבת שלום לכם, נאמניי.
קודם כל, הרשו לי להשׂב את תשומת לבכם לפוסט קודם שכתבתי, ונמחק באימפולסיביות בדיוק כמו זו שבה הוא נכתב.
אני נוטה לעשות את זה, מסתבר, לעיתים קרובות מידיי.
אני לא אוהבת לגנוז פוסטים, אבל כשהם נכתבים בדחף ובאימפולסביות שכזו, שלצערי אני סובלת ממנה הרבה לאחרונה, אילצתי את עצמי למחוק אותו.
ולאירועי היום,
היום קמתי לי באחת עשרה וחצי בצהריים, ושקט מוזר שרר בבית.
בד"כ בימי שבת אני קמה כשוויכוחים סוערים של ההורים שלי ברקע או קולות צורמים שבוקעים מערוץ החיים הטובים והמשעממים...
היום היה שקט. אף אחד לא היה בבית, מלבד אחותי ואני.
הנחתי שאבא שלי וודאי הלך לכדורגל אבל את אמא שלי לא מצאתי בשום מקום. הרמתי טלפון וגילתי שהיא הלכה לפסטיבל נשים ומשפחה שהיה היום במשכונה שלנו. מה שמוזר מאוד, כי אמא שלי בדר"כ לא טורחת להגיע לאותם אירועים המוניים של השכונה...
תנו לי בבקשה לספר לכם משהו קטן על השכונה בה אני גרה....
זוהי שכונה שקטה וקטנה בפרבריה הנוצצים של עירי. יש בה בערך הכל, גני ילדים ובי"ס שעד לפני כמה שנים היו רק לילדי השכונה, אבל לאחרונה מגיעים אליהם גם מרחבי העיר.
יש לנו קנטרי קלאב קטן, צרכניה שכונתית קטנה והכי יקרה שיש(בדוק. ברדיוס של 20 ק"מ), מרפאה, ויש לנו מן בית-עם שכזה, שבו יש פעילות לגימלאים ובית נוער שבו יש פעילות לילדים.
ויש לנו ירחון. פעם בחודש יוצא ירחון של 4 עמודים שבו מפורסמים אירועיי השכונה. יש לנו אחת לחודש, או יותר, שירה בציבור, הצגות לילדים, חוגים, טקסים, ו...ירידים. כן, בדיוק.
לפני 10 שנים בערך, ועד השכונה פתח במסורת, שאחת לשנה יש מן יריד אוכל ודוכני מדרחוב שכאלה, שמוכרים בו כל מיניי פיצ'פקעס ושטויות, וכל מיני עקרות בית נואשות מוכרות בו את מיטב מעשי ידיהם, שהכנסותיו נתרמו לבי"ס או לבי"ח כזה או אחר.
עם השנים היריד צבר תאוצה ומאחת לשנה הוא הפך לאירוע תלת שנתי ומעלה. כך שכל כמה חודשים הועד מוצא לנכון לעשות יריד נוסף ומוצא לו טייטל משפחתי ו/או סביבתי... למען הקהילה שכזה.
מאוד "סטארס הולו", מאוד בנות גילמורי, משהו...
בין הדוכנים אפשר למצוא סדנאות יצירה לילדים והרבה טרמפולינות מתנפחות, וגולת הכותרת- הופעה של מקהלת השכונה או מופע ריקוד כזה או אחר ותחרויות נושאות פרסים.
מלבד זה, אחת לשנה יש פסטיבל אומנים, שבו אמני השכונה (ויש כאלה) פותחים לקהל הרחב את בתיהם ומציגים ומוכרים את מייטב יצירותיהם.
היום למשל היה יריד "פסטיבל נשים ומשפחה" משהו. כף רגלי בדר"כ לא דורכת באירועים שכאלה, ולמען האמת הפעם האחרונה שהייתי באירוע שכזה היתה בגיל 13, אבל אמא שלי הלכה השנה ואמרה שנחמד, אז התלבשתי ובאתי.
מצאתי את אמי משוטט לה עם צלחת של סלט קינואה ומדברת בהתלהבות עם חברותיה לשכונה, על בעיותיהן הבריאותיות ומצב הנכדים.
היה משעמם. והיה חם.
קניתי לי אייס קפה והסתובבתי משועממת.
אך לפתע, בין הדוכנים, ראיתי פנים מוכרות. וראיתי אותו.
לא זכרתי בדיוק מאיפה הפנים היו לי מוכרות או איפה ראיתי אותם. ואז ראיתי עלמת חן שישבה לידו, וזו לא הייתה אחרת מאשר תמרי ! ואותו פרצוף מוכר היה לא אחר מאשר החבר המשכיל והחנון שלה, אמיר... :)
היה להם דוכן פרחים, שבו קניתי זר לאמא שלי, כדי שהיא תאהב אותי.. ובאתי לשבת איתם.
בין לבין, צחקנו על האנשים וסיפרתי לה ריכולים על תושבי השכונה שעברו בסביבה, כשברקע הנעימה (?!) את זמננו שירתה הצרודה של... סי היימן (!!), שבאה להופיעה..
לידנו ישבה בחורה בדוכן ליד, שמכרה סמניות עם מזל הונוס של האשה. היא לכאורה מבינה באסטרולוגיה ולכאורה מבינה בכוכבים. היה לה מן ספר כזה עם המזלות ותאריכי הלידה. ולשם השעשוע תמר ואני אמרנו לה את תאריך הלידה והיא אמרה לנו באיזה מזל נמצא הונוס שלנו, שזה המזל ששולט במערכות היחסים, לכאורה.
בולשיט מוחלט.
וכדי להוכיח לכם עד כמה בולשיט זה היה, כתבתי בדיוק את מה שהיה רשום על סימניית המזל שלי, שד"א, הייתַ ונוס בשור, מסתבר, לפי תאריך הלידה והשנה :
"חושנית ואוהבת מגע פיזי (מי לא!?), נאמנה, יציבה רגשית (כן בטח !! בין מאניה דיפרסיה אחת לשניה, שבגללה אני עזבתי את החבר), זקוקה לבן זוג יציב (איזו בחורה לא ?!), חומרית ורגשית (שניהם ביחד...) "
אז מה אתם אומרים ?!
אחרי שעתיים בערך, בשמש הקופחת, עורי הלבן והיפה האדים, ואמיר ותמר החליטו לקפל עצמם, ונפרדנו כידידים...
ובכלל, מאוד נהנתי בחברתם. (וזה נאמר בלי טיפה של ציניות ! באמת. :) )
מי היה מאמין שבסופו של דבר אני אהנה מהיריד הזה ואשאר עד לסופו !!
(ואתם בטח קוראים את זה, אז תגיבו בקשה... )
זהו, זה.
שיהיה לכם סופשבוע רגוע ושקט.
שפחתכם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
היפשושית
