משועממת כרונית...

אני מנסה להתרכז בסמנריון שלי ובקושי מצליחה. הרטלין תכף יתפוגג לו בחלל המוח ואני אשאר עירנית ונטולת שינה עד אמצע הלילה...

הצרחות של הבת של השכנים כשאביה המגניב, ההיפי והאמריקאי שמנסה ללמד אותה לנסוע על רולרבליידס מהדהדות לי בראש. עכשיו היא נפלה והיא התחילה לבכות, יופי. מצא לה זמן ללמד אותה.
אני תקועה עם הסמינר שלי. אחד מתקדם מצויין ואני צריכה לעשות רק דיון, ממצאים ומסקנות, בעוד שעם השני אני תקועה איי שם באמצע סקירת ספרות ולפני ניתוח תוכן (אין לי כוח להסביר, תעשו תואר ראשון). אני עושה את הסמינר שלי בתקשורת על הנושא הכי משעמם בעולם- האם קיים הבדל בין סיקור עיתונאי בעיתונות מקוונת לבין סיקור עיתונאי כבלוגר בבלוג מקוון- זה רע כמו שזה נשמע. ואומנם נכתבו על הנושא מליון מאמרים (תאמינו או לא), החומר לניתוח איכותני עלוב ביותר. אני צריכה להגיע ל20 מקורות תוכן.. כשכרגע אני עומדת על חמש. מצבי רע ומר. 
למה רק רביב דרוקר כותב בלוג עיתונאי ?! איפה כל העיתונאים הדעתניים ובעלי הדעה. אוף.
 

אני רוצה שהשנה הזאת תסתיים כבר ושאוכל להתחיל את הלימודים הבאים שלי לתעודה (בראש שלי כבר התקבלתי למרות שטרם עברתי את הראיון).

הפייסבוק נורא מרתק כשאני על רטלין, אני יכולה לבהות ולהעמיק בו שעות. גם 9GAG.. אומנם הוא פחות מצחיק בגלל האדישות וחוסר המצב רוח, אבל אני מחייכת בזוית הפה, חצי חיוך.

אין לי כוח ללמוד...

אני רוצה לשבת ולבהות. נמאס לי.

רק עוד חודשיים... :/

מבטיחה בלי יותר מידי התמרמרויות.. לפחות לא יותר מהרגיל.
אבל בינתיים יום ההולדת שלי מהנה מאוד. היה לי סוף שבוע מושלם שהתחיל ביום שישי בבוקר עם זר פרחים ענק, בלונים ושוקולד שקיבלתי מחבר שלי.
הוא הפתיע אותי לגמרי עם שליח שהגיע עם זר וריגש אותי עד דמעות. פעם ראשונה שמביאים לי פרחים, ועוד זר ענק של ורדים אדומים. מסתבר שהקיטשיות
הזאת קונה כל אישה.. אפילו אותי. במיוחד שנוספו לו כמה פרלינים איכותיים :)
אח"כ האחים שלי הגיעו ושתינו קצת יין.. החלטנו לחגוג לי קודם בגלל ערב יום השואה.
בערב חבר שלי אסף אותי והלכנו לסוהו בראשון ואכלנו מלא שרצים טעימים. בנוסף לפרחים, לבלונים ולשוקולד קיבלתי גם בושם מתנה וזיון יום הולדת!
היה ממש מושלם.
הבוקר קמנו ונסענו ליום הולדת של האחיין שלו בן השנתיים, שגם יחגוג מחר יום הולדת. לא רציתי לגנוב לו את הthunder ולא אמרנו שזה גם היום הולדת שלי, ורק עשיתי עוד בונדינג עם המשפחה שלו... נראה שהם כבר מתחילים להתרגל לנוכחות שלי באירועים משפחתיים.

זהו.
מחר אחגוג את היום הולדת שלי ביום לימודים ארוך עד שבע בערב ואקנח בסרטי שואה.


לילה טוב :)